לבוס שלכם יש עובד מועדף? יכול להיות שזה דווקא טוב

אם אתם חושדים שלבוס שלכם יש עובדים מועדפים במשרד, יכול להיות שאתם לא טועים – אבל מה שיותר מפתיע, יכול להיות שזה לא דבר רע כמו שאתם חושבים. על פי מחקר חדש, מה שנראה כמו הטיה מצד מנהלים לטובת עובדים מסוימים עשוי לנבוע למעשה מאסטרטגיה מכוונת להגברת ביצועי הצוות כולו. נעזרנו ב-Claude כדי להסביר איך זה מסתדר.

הממצא המנוגד לאינטואיציה מגיע ממחקר של מעל 200 צוותים ו-1,100 עובדים בחברות סיניות שונות שנערך על ידי חוקרים במכון הטכנולוגי סטיבנס בניו-ג’רזי ופורסם בכתב העת Personnel Psychology. על ידי ניתוח נתוני סקר אודות דינמיקה במקום העבודה ותפיסות מנהיגות, הם חשפו ראיות לכך שמה שמכונה "העדפה במקום העבודה" יכול לפעמים להועיל לכל חברי הצוותים, ולא רק לאלה שנהנים לכאורה מההעדפה של הבוס.

החוקר הראשי, פרופסור הַאוֹיינג ("האווי”) שוּ, מסביר כי "עבור מנהלים, העדפת עובדים היא לא תמיד דבר רע. זוהי ‘חרב פיפיות’, שיכולה אמנם להזיק לדינמיקה בתוך הצוות, אך בנסיבות הנכונות היא יכולה גם לעזור לארגונים להצליח. רוב המחקרים הקודמים התמקדו רק בהשפעות השליליות – אך כעת אנו מקבלים ראייה ניואנסית יותר".

המפתח, לפי שו, הוא המבנה וההיררכיה הקיימים מראש בתוך צוות נתון. קבוצות מבוססות היטב עם פקודות ושרשראות היררכיה ברורות נטו להפגין ירידה בביצועים כשהמנהלים הפגינו העדפה גלויה לעובדים מסוימים על פני אחרים. אך עבור צוותים חסרי היררכיות ברורות או מבנים פנימיים, העדפה גלויה מצד הבוס יצרה בהירות, עזרה להגדיר תפקידים, ליישר את חברי הצוות מאחורי מובילים מסוימים ולהגביר את המוטיבציה באופן כללי. הטיפול המוטה שלח אותות ארגוניים מכריעים, שאפשרו לצוותים להתאחד בצורה יעילה יותר.

"כאשר לצוותים אין היררכיות ברורות, זה עוזר אם הבוס שולח אותות ברורים לגבי מי בראש ומי אמור להיות כפוף לאחרים", אומר שו. "להעדפה הזו יש השפעות חיוביות ושליליות ברורות – לכן, מנהלים צריכים לשים לב איך היא משפיעה על הדינמיקה של הצוות שלהם".

הממצאים עולים בקנה אחד עם תיאוריית הניהול אודות "חילופי מנהל-חבר", שגורסת שמנהלים מפתחים בהכרח קשרים חזקים יותר עם עובדים מסוימים בהתבסס על קווי דמיון, כישורים או גורמים אחרים. ניתן למנף קשרים מובחנים אלו אסטרטגית, בהתאם לנסיבות הצוות. עם זאת, ניהול מאוזן ושוויוני עדיין נחשב לאידיאלי, והמחקר הזה מצדיק רק מידה מסוימת של העדפה טקטית בצוותים לא מאורגנים, כאשר היא מיושמת מתוך מודעות עצמית וזהירות בכוונה לשפר את תפקוד הצוות כולו בלי לפגוע בגיבוש.