העיר הזו נהרסה על ידי צונאמי של סוכר

אסונות יכולים להגיע מגורמים מפתיעים למדי, ואסון הדִבְשַה של בוסטון הוא אחד המפתיעים ביותר. נעזרנו בבינה המלאכותית Andi כדי לחזור לאירוע הדביק, שמצד אחד מצחיק לקרוא עליו, ומצד שני היה טרגדיה איומה:

התאריך היה 15 בינואר 1919, ולאזרחי בוסטון היתה צפויה הפתעה דביקה. מיכל אגירה מפלדה בגובה 15 מטר, שהכיל 7.5 מיליון ליטרים של דבשה (מין סירופ חום וסמיך מאוד שנוצר במהלך עיבוד של סוכר) התמוטט בקצה הצפוני, ושלח גל של בוץ סמיך וצמיגי ששטף את רחובות העיר במהירות של 56 קמ"ש. עוצמת הפיצוץ והצונאמי שבאו בעקבותיו מחצו מכוניות, משאיות, סוסים, כלבים ועגלות פלדה, הרסו כמה מבנים ואפילו שני בלוקים עירוניים שלמים. האסון הותיר 21 הרוגים ו-150 פצועים, רובם נמעכו או נחנקו.

אסון הדבשה של בוסטון היה יותר מסתם טרגדיה - הוא היה מצב דביק. הדבשה שנשפכה מתוך המיכל התקררה במהירות כשפגשה באוויר הקר, מה שגרם לה להתעבות לרמת סמיכות ודביקות גבוהות מאוד. הדבר הקשה על הקרבנות להימלט, שכן הם נלכדו בדבשה, ונאלצו להיאבק כדי להרחיקה מהפה ומהאף כדי שיוכלו לנשום.

ניקוי הדבש לא היה משימה קלה. לקח שבועות לנקות את הרחובות מהבלגן הדביק, והעיר נותרה עם תזכורת מתוקה אך קודרת לטרגדיה.

אסון הדבשה של בוסטון היה אחד האסונות המוזרים ביותר בהיסטוריה האמריקנית, וסימן את סופו של עידן שבו עסקים גדולים ניצבו בפני מעט מאוד הגבלות על פעילותם או השלכות על מעשיהם. לאחר הטרגדיה החלו הרשויות לחוקק תקנות בטיחות ולהטיל על חברות אחריות על מעשיהן.