"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הכסף או המולדת? פרשת יונתן פולארד עדיין לא סגורה

מה הוביל יהודי חילוני להציע את עצמו כמרגל נגד מולדתו הפיזית? מדוע בכלל צריכה ישראל מרגלים במדינה שנחשבת ידידתה הגדולה ביותר? והאם העונש שהוטל עליו מוגזם? 69 שנים למרגל השני הכי מפורסם בישראל

,עודכן
0השמעה
ג'ונתן פולארד. צילום: אי.פי

יונתן פולארד מזוהה היום באופן בלתי נפרד עם ריגול, תככים ומחלוקת. הסיפור שלו מורכב מסדרה רבת-תהפוכות של סודות, בריתות ובגידות, המשתרעת על פני עשרות שנים. לכבוד יום הולדתו ה-69, הזמנו את ChatGPT לסכם לנו את העבר יוצא הדופן של פולארד לכתבה קצרה:

פולארד נולד ב-7 באוגוסט 1954 בגלווסטון, טקסס, וגדל במשפחה יהודית בעלת זיקה חזקה לישראל. הוא היה תלמיד מבריק וגילה עניין מוקדם בתחום המודיעין. לאחר שסיים תואר במדעי המדינה באוניברסיטת סטנפורד, הוא למד לתואר שני ביחסים בינלאומיים בבית הספר למשפטים ודיפלומטיה באוניברסיטת טאפטס.

ב-1979, חלומו של פולארד לעבוד במודיעין הפך למציאות, כאשר השיג עבודה בצי האמריקני כמנתח מודיעין אזרחי. הגישה שלו למידע מסווג סיפקה לו הזדמנות לאסוף נתונים רגישים, אבל היא גם הניחה את הבסיס לנפילתו.

ב-1984 פנה פולארד למוסד, והציע לרגל אחרי ארצות הברית בתמורה לכסף והטבות אחרות. המניעים מאחורי החלטתו נותרו נושא לוויכוח. יש הטוענים כי הונע מנאמנותו לישראל והדאגה לביטחונה, בעוד אחרים טוענים כי הוא עשה זאת עבור בצע כסף.

במהלך תקופה של שנה וחצי, העביר פולארד לישראל כמות עצומה של מידע מסווג, כולל פרטים על מקורות מודיעין אמריקאים, תמונות לוויין ונתונים על היכולות הצבאיות של מדינות ערב, שהממשל האמריקאי בחר להסתיר מאיתנו. לפי טענות הממשל לאחר מכן, מעשיו פגעו באופן משמעותי בביטחון הלאומי האמריקאי וביחסים בין ארה"ב וישראל.

רוצים לדעת עוד?

יש לנו עוד כל כך הרבה מידע מעניין לשתף איתכם! תנו לנו את המייל שלכם, וניתן לכם את הכתבות הכי מעניינות בעולם.

ב-1985 נעצר פולארד על ידי ה-FBI, בעת שניסה להימלט אל שגרירות ישראל בוושינגטון הבירה. במסגרת עסקת טיעון כדי להימנע מעונש מוות, הסכים פולארד לשתף פעולה עם החוקרים והודה בסעיף אישום אחד של קשירת קשר לביצוע ריגול. ב-1987 הוא נידון למאסר עולם, מה שהפך אותו לאמריקני היחיד שקיבל עונש כה קשה על ריגול למען בעלת ברית.

פרשת פולארד עוררה משבר דיפלומטי בין ארה"ב לישראל. ממשלת ישראל הכחישה בתחילה כל מעורבות בפעילות הריגול של פולארד, אך מאוחר יותר הודתה כי היה סוכן ישראלי. התקרית תקעה טריז במערכת היחסים ההיסטורית הקרובה בין שתי המדינות.

במהלך השנים, זכה פולארד לתשומת לב משמעותית הן מצד תומכיו והן מצד המבקרים את מעשיו. כמה אישים בולטים, כולל פוליטיקאים ומנהיגים דתיים בישראל, פעלו למען שחרורו, בטענה שעונשו אינו פרופורציונלי לפשעים שבוצעו, וכי הוא כבר ריצה מספיק זמן בכלא. הם רואים בו קורבן של מערכת משפט קשוחה מדי. יתר על כן, הבעיות הבריאותיות של פולארד, הכוללות סכרת ומצבים רפואיים אחרים, הובילו רבים לקרוא לשחרורו.

למרות בקשות החנינה, רק בנובמבר 2015 שוחרר פולארד על תנאי, לאחר שריצה 30 שנות מאסר עולם. תנאי השחרור שלו כללו לבישת מכשיר ניטור אלקטרוני, עוצר והגבלות על נסיעות ותקשורת. רק בסוף 2020 הותר לו לצאת מגבולות ארה”ב ולעלות עם אשתו אסתר ז”ל, שאיתה התחתן במהלך מאסרו, לארץ.

פרשת פולארד מהווה עד היום פצע ביחסי ישראל-ארה"ב, שמעורר שאלות לגבי הגבול בין חברות לנאמנות בין מדינות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר