"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לא תאמינו איפה נמצאות שלוש הסבתות של טסלה

שלושה מהרכבים החשמליים הראשונים בעולם חונים היום אחר כבוד על הירח. איך הם הגיעו לשם, ומי היה הנהג הראשון שצריך היה לעבור טסט בנהיגה בכבידה נמוכה?

,עודכן
0השמעה
דגם רכב הירח של נאס"א במרכז החלל ספנסר ביוסטון, טקסס. צילום: JD Hancock / flickr

לפני 52 שנה, ב-31 ביולי 1971, הושגה אבן דרך משמעותית במירוץ לחקר החלל כאשר האסטרונאוטים ממשימת אפולו 15 יצאו לנסיעה הראשונה ברכב הנדידה הירחי (LRV), שאיפשר לראשונה נהיגה על פני הירח וסלל את הדרך למשימות עתידיות. ChatGPT, Forefront ו-Perplexity מספרות לנו על האירוע:

משימת אפולו 15, המשימה התשיעית בתוכנית של נאס"א והרביעית שהביאה בני אדם לירח, שוגרה ממרכז החלל קנדי ב-26 ביולי 1971. מפקד המשימה דיוויד סקוט, טייס מודול הפיקוד אלפרד וורדן וטייס מודול הירח ג'יימס ארווין יצאו למסע נועז כדי לחקור את אזור האדלי ריל בירח.

מה שייחד את המשימה הזו מקודמותיה היה הכללת ה-LRV, שפותח על ידי חברת בואינג. רכב חשמלי קל משקל זה, בעל ארבעה גלגלים, סיפק לאסטרונאוטים ניידות חסרת תקדים על פני הירח. העיצוב שלו היה הישג הנסדי, שנתן מענה לאתגרים של נהיגה בסביבה עם כוח משיכה נמוך תוך שמירה על עמידות בתנאים הקשים.

רוצים לדעת עוד?

יש לנו עוד כל כך הרבה מידע מעניין לשתף איתכם! תנו לנו את המייל שלכם, וניתן לכם את הכתבות הכי מעניינות בעולם.

בעוד וורדן נשאר במסלול סביב הירח, סקוט וארווין התמקמו באתר הנחיתה. לאחר שפתחו ופרסו את הרכב המתקפל בעל שלדת האלומיניום וגלגלי הרשת, שמשקלו על כדור הארץ הוא 210 ק"ג, הם יצאו למסע בן שלושה ימים, שבמהלכו נסעו כ-28 ק"מ על פני הירח. כל זה בעזרת שני מנועים שכל אחד מהם צויד בסוללה חד-פעמית של 36 וולט למהירות מרבית של 13 קמ"ש וטווח נסיעה של עד 92 ק"מ. הוא כלל שני מושבים, מצלמות, מקדחה וספקטרומטר. מי שנהג ברכב היה המפקד סקוט, כאשר טייס חללית הנחיתה ארווין מסייע בניווט.

ההישג המדהים הזה אפשר להם לכסות מרחק הרבה יותר גדול מאשר משימות קודמות ולאסוף דגימות בצורה יעילה יותר. הרכב לא רק הגדיל את הפרודוקטיביות של המשימה, אלא גם אפשר לאסטרונאוטים לערוך ניסויים במקומות שונים, לחשוף תובנות חשובות לגבי הגיאולוגיה של הירח ולשפר את הבנתנו את סביבת הירח.

לאחר שלוש משימות נסיעה מוצלחות עבור חברי אפולו 15, הרכב נשאר על הירח. האסטרונאוטים בשתי המשימות הבאות, אפולו 16 ואפולו 17, הביאו איתם רכבים דומים, וכל השלושה הושארו על פני הירח. בסך הכל, הרכבים הללו כיסו מרחק של כ-90 ק"מ, ומילאו תפקיד מכריע בהשגת יעדי המשימות ובאיסוף שפע של נתונים מדעיים. אמנם, מאז אפולו 17 לא הגיעו יותר אסטרונאוטים לירח, אך הרכבים הללו שימשו בסיס לרובוטים שנשלחו למאדים ולכוכבים רחוקים יותר, ואף היו הוכחת הייתכנות הראשונה לרכבים חשמליים, שהולידה בסופו של דבר את טסלה ושוק הרכב החשמלי הפורה של היום.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר