"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האדם שהצליח לאחד את היהודים והמוסלמים בירושלים

המלחמות בין בני הדתות השונות בירושלים, ובמיוחד היהודים והמוסלמים, עצרו לכמה ימים לפני 113 שנים, כאשר כולם יחד התאחדו למען מטרה משותפת: להרוג או לגרש זרים שניסו לחשוף סודות כמוסים

, עודכן
0השמעה
הר הבית (ארכיון). צילום: יואב ארי דודקביץ'

כיום, אנחנו רגילים לדיווחים על ניסיונות לחפירות ארכיאולוגיות בהר הבית שנתקלים בהתנגדות מוסלמית – אך לפני מעט יותר מ-100 שנה חפירות כאלו הרגיזו אפילו את התושבים היהודים בעיר עד כדי ניסיון לינץ’, בפרשה שעליה מספר לנו Perplexity:

מונטגיו בראונְלוֹ פרקר, הרוזן החמישי ממוֹרלי, היה אריסטוקרט וקצין צבא בריטי שהוביל משלחת ארכיאולוגית לירושלים ב-1909, בחיפוש אחר ארון הברית ואוצרות אחרים מבית המקדש הראשון. משלחת פרקר יצאה לדרך לאחר שוואלטר הנריק יובליוס שכנע קבוצה של אנגלים מהמעמד הגבוה שגילה כתבי קודש סודיים בתנ"ך, המפרטים את מיקומו של ארון הקודש ואוצרות בית המקדש האחרים.

הם הקימו סינדיקט על שם ראשי התיבות שלהם, J.M.P.V.F (יובליוס, מילן, פרקר, ווהן ופורט). הסינדיקט השיג את הסכמת הממשלה האימפריאלית העות'מאנית לפרויקט, בתנאי שיחלקו איתה כל ממצא.

המשלחת החלה לחפור בשטח הר הבית, אך נתקלה בהתנגדות של האוכלוסייה הערבית המקומית, שהתנגדה לחפירה באתר הקדוש, ולפי ספרו של סיימון סבאג מונטיפיורי, "ירושלים – הביוגרפיה", גם בני דתות אחרות, כולל יהודים, שגם הם האמינו כי מדובר בחילול הקודש.

פרקר ניסה לשחד את שומרי ההר כדי שיאפשרו לו לחפור בו בחשאי – אך ככל הנראה הסוד הודלף על ידי שומר לא מרוצה, מה שעורר עוד יותר את כעסם של המקומיים. המצב הסלים, ופרקר וצוותו גורשו מירושלים על ידי המון מפגינים, שכלל את בני כל הדתות בעיר, שאיימו עליהם ואילצו אותם לעזוב את העיר.

למרות כישלון המשלחת, פרקר המשיך לחפש אחר ארון הברית ואוצרות אחרים במשך שנים רבות. הוא אף טען שמצא את הארון באתיופיה, אך טענותיו מעולם לא הוכחו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר