עד השנים האחרונות, תושבי ישראל עקבו בכל חורף אחרי כמות הגשמים בכינרת ובכל קיץ אחרי הקו האדום (והשחור) שאחריהם פשוט אין יותר מים בברזים (ואפילו לא מקבלים קולה במקום). ההשקעה בהתפלת מים אמנם חילצה אותנו ממצוקת המים הקשה הזו, אך עדיין, המצב לא מזהיר, וגם בעולם כולו קיימת בעיה חמורה של מחסור במים מתוקים. כעת, נראה שנמצא פיתרון אפשרי לבעיה, כפי שמספר לנו ChatGPT:
בשנות ה-60 של המאה ה-20 נתקלו חוקרים של המכון הגיאולוגי האמריקאי במאגר מים מתוקים תת-ימי, כאשר ניסו לחפש חול ומשאבים אחרים מתחת לקרקעית האוקיינוס, מול חופי ניו-ג’רזי. בשנת 2015, יצאו חוקרים למסע של 10 ימים על סיפון ה-R/V Langseth, במטרה למפות את המאגר הנחבא 100 מטר מתחת לקרקעית הים הסלעית.
החוקרים השתמשו בטכנולוגיות מתקדמות, כגון חישה אלקטרומגנטית במקור מבוקר (CSEM), כדי לחקור ולהבין את מקור המים המתוקים הזה מתחת למי המלח של האוקיינוס. חישת CSEM מתבססת על שליחת שדות אלקטרומגנטיים אל קרקעית הים, וקליטה של האותות החוזרים, המאפשרים לחוקרים ליצור הדמיות של מה שנמצא מתחת לקרקעית הים. התוצאה היתה גילוי מאגרי ענק של מים מתוקים מתחת לקו החוף של ניו ג'רזי וגם של מרתה'ס ויניארד.
אחת השאלות העיקריות הנובעות מהגילוי היא היקף ונפח המאגרים הנסתרים הללו. בעוד שמדענים מעריכים שיכולים להיות כמיליון קילומטרים מעוקבים של מים מתוקים המאוחסנים בטווח של 150 ק"מ מחופי הים ברחבי העולם, עדיין לא ידוע מספיק על הגודל והקיבולת המדויקת של האקוויפרים הללו.
ככל שבעיית המחסור במים מחמירה, אפשרות הניצול של מרבצי המים המתוקים בים הופכת דחופה יותר. עם זאת, הדבר דורש הבנה מקיפה של האופן שבו מי תהום זורמים לתוך מרבצים אלה ואת ההשלכות הסביבתיות הפוטנציאליות של שאיבת המים הללו. הצעה אחת לכללים לניצול האקוויפר התת-ימי כוללת קידוח לתוך המאגר והעברת המים למפעל עיבוד יבשתי לצורך התפלה. עם זאת, ניצול שמורות אלו עלול לגרור סיכונים, כגון חדירת מי ים ושקיעה יבשתית.
כדי להבטיח שימוש אחראי ובר קיימא במים המתוקים מקרקעית הים, יש צורך במחקר וסקרים נוספים. מאמצי המיפוי, כמו זה שנערך בים התיכון סביב מלטה, כבר הראו תוצאות מבטיחות, וחשפו מאגר ימי המוזן ממי תהום יבשתיים ויכול לספק את האיים המלטזיים למשך 75 שנים. כעת, מתחילים לחשוב גם במדינות אחרות על חיפוש מאגרים כאלה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו