"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מי שמחליף אתכם בבינה מלאכותית רוצה לשלם לכם פיצויים

סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI שפיתחה את ChatGPT, השיק את המיזם החדש שלו שמבטיח תעודות זהות בינלאומיות ומשכורת בסיסית לכל מי שיאבד את עבודתו לטובת בינה מלאכותית

,עודכן
0השמעה
רובוטים בעלי בינה מלאכותית פותרים משוואות ולומדים. אילוסטרציה. צילום: Getty Images

מייסד ומנכ"ל OpenAI, החברה שפיתחה את הבינה המלאכותית פורצת הדרך ChatGPT, הודיע אתמול על השקת פרויקט חדש ושאפתני לא פחות שלו. אז מה יותר סמלי מלתת למוצר המרכזי שלו להסביר על מה מדובר:

Worldcoin, פרויקט מטבעות קריפטוגרפיים שהוקם על ידי מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, הושק במטרה להציע פתרון זהות דיגיטלית ייחודית בשם World ID. בעוד שהרעיון של דרכון דיגיטלי להוכחת זהותו האנושית של אדם עשוי להיראות חדשני ומבטיח, הוא מעלה גם חששות לפרטיות ולעצמאות האישית.

מוצר הליבה של Worldcoin הוא ה-World ID, שמתואר כ"דרכון דיגיטלי" שמטרתו להבדיל בין בני אדם אמיתיים לישויות בינה מלאכותית. כדי לקבל את "תעודת הזהות העולמית", אנשים חייבים לעבור סריקת קשתית באמצעות ה"כדור" של Worldcoin, שגודלו דומה לזה של כדור באולינג והוא זמין במרכזי סריקה שפתח המיזם ב-18 מדינות ברחבי העולם (שישראל אינה ביניהן). סריקת הקשתית נועדה לאמת את אנושיותו של האדם, ולאחר אימות מוצלח, נוצר מזהה עולמי.

מאחורי הפרויקט עומדת חברה שהקים אלטמן בשם Tools for Humanity, שבסיסיה בסן פרנסיסקו ובברלין. בשלב הבטא שלו הפרויקט משך שני מיליון משתמשים, ועם ההשקה הוא מתכנן להרחיב את פעילות סריקות הקשתית שלו ל-35 ערים ב-20 מדינות. כדי לתמרץ השתתפות, אנשים שנרשמים במדינות מסוימות יקבלו את המטבע הקריפטוגרפי של המיזם, WLD, שבעקבות ההשקה רשם זינוק של פי 14 בערכו, מ-0.15 דולר למעל 2 דולר.

הרעיון של תעודת זהות בינלאומית המאוחסנת בבלוקצ'יין (הטכנולוגיה המבוזרת שעליה מבוססים מטבעות קריפטו) כדי להגן על הפרטיות ולמנוע שליטה על ידי ישות אחת נשמע מבטיח על פני השטח. עם זאת, מערכת כזו מעלה גם חששות משמעותיים לגבי אבטחת מידע ואפשרות שימוש לרעה במידע אישי, שכן הוא חשוף על הבלוקצ’יין לכל מי שרוצה לנסות לקשר אותו עם אדם. בעוד שטכנולוגיית הבלוקצ'יין הוכיחה את עצמה ביישומים מסוימים, היא אינה חסינה מפריצות.

אחת הסיבות לקיומו של World ID היא הצורך להבדיל בין בני אדם אמיתיים לבין בוטים של בינה מלאכותית, בעידן שבו האחרונים הולכים ומשתכללים. כאשר הבינה המלאכותית מדברת (בכתב ובעל פה) ממש כמו בני אדם, קיים חשש גובר לשימוש בטכנולוגיה להפצת מידע כוזב והונאה. תעודת הזהות העולמית יכולה לשמש אמצעי להבחין ברשת בין אנשים אמיתיים לבין ישויות בינה מלאכותית.

כמו כן, למיזם Worldcoin שאיפה לטפל באי-שוויון בהכנסות באמצעות יוזמות כמו הכנסה בסיסית לכל. סם אלטמן מאמין שככל שהבינה המלאכותית משתלטת על עוד ועוד תפקידים אנושיים, הכנסה בסיסית יכולה להיות פתרון לתמיכה באנשים. על ידי קשירת תעודות זהות עולמיות למדיניות הכנסה בסיסית, הפרויקט נועד לצמצם הונאה ולהבטיח שרק אנשים אמיתיים ייהנו מהטבות סוציאליות.

עם זאת, מערכת כזו מעוררת חששות לגבי סוכנות. בעוד שהכנסה בסיסית אוניברסלית ותוכניות דומות יכולות להתגלות כחיוניות לטיפול בפערי הכנסה, קישור ההטבות הללו לזהות דיגיטלית ספציפית עלול להוביל למעקב פולשני ואובדן חירויות הפרט. בנוסף, הסתמכות על זהות דיגיטלית מסוימת כתנאי להטבות סוציאליות עשויה להפלות אוכלוסיות פגיעות שאין להן גישה לטכנולוגיות כאלו, או שמעדיפות לא להשתתף בשל חששות לפרטיות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר