למה האסטרונאוט האמריקאי פחד לדרוך על הירח?

לפני כ-54 שנים, ב-21 ביולי ב-5:56:15 בבוקר לפי שעון ישראל, נגעה רגלו העטופה היטב של ניל ארמסטרונג באדמת הירח. כולם מכירים את המשפט שבחר לומר ברגע בו הפך לאדם הראשון שדרך על הירח – אך לא רבים מודעים למתח הרב שקדם לשנייה הזו, אחרי שחיכה שש וחצי שעות מנחיתת הגשושית "Eagle" על הירח, ב-23:17  בערב הקודם לפי שעוננו. הנה הסיפור, כפי שמספרות אותו הבינות המלאכותיות ChatGPT, Perplexity ו-Forefront:

לפני משימת אפולו 11, למדעני ומהנדסי נאס"א היו חששות לגבי שטח הפנים של הירח והעומק או העקביות של אבק הירח, המכסה את השטח. חוסר הוודאות נבע מהעובדה שעד אז לא היה מספיק מידע על הרכבו ותכונותיו של הרֶגוֹלית, שכבת האבק, הסלעים והפסולת המכסה את פני הירח. זאת, למרות שנאס"א כבר שלחה משימות בלתי מאוישות, כמו תוכנית ה-Surveyor, כדי לאסוף מידע על ההרכב והמאפיינים של הרגולית, לפני משימת אפולו 11.

מהנדסי נאס"א שקלו את האפשרות של שכבת אבק בעומק של כמה מטרים, שבה האסטרונאוטים עלולים לשקוע. הם היו מודאגים במיוחד מאופיו הקשיח של האבק, ההשפעה שלו על מנועי מודול הירח, ומהסיכון הפוטנציאלי שמא מודול הירח ישקע או יתהפך.

כדי להפחית את הסיכונים הכרוכים באבק הירח, נאס"א נקטה במספר אמצעי זהירות במהלך משימות אפולו: מודול הירח צויד במשטחי נחיתה רחבים, שנועדו לחלק את משקל המודול על פני שטח גדול יותר, ולהפחית את הסיכון לשקיעה או התהפכות. האסטרונאוטים קיבלו גם הוראה לנוע לאט ובזהירות, כדי להימנע מהעפת ענני אבק, וללבוש ציוד מגן, כולל קסדות וכפפות.

כאשר ניל ארמסטרונג דרך על פני הירח, הוא אכן שקע באבק – אך לא בעומק ממנו חששו בנאס"א. טביעות הרגל שלו היו בעומק של כסנטימטר בלבד, והוא הצליח לנוע מבלי לשקוע יותר מדי באבק. עם זאת, האבק אכן היווה אתגר עבור האסטרונאוטים, שכן הוא עף ונצמד לחליפות החלל והציוד שלהם והקשה על הראייה.

במהלך השהייה על הירח, אסף ארמסטרונג כקילוגרם אחד של אבק ירח. אבק זה הוא בעל ערך רב, וכבר עמד במרכזן של מספר תביעות ומכירות פומביות. הערך שלו הוא גם מדעי, שכן הוא מספק תובנות לגבי הרכב הירח וההיסטוריה של מערכת השמש.