"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שתי מדינות לעם אחד

האוטונומיה היהודית הסובייטית שתוכננה על גבול סין

בהשראת עקרון ההגדרה העצמית הלאומית, ביקשה הממשלה הסובייטית בפיקודו של יוסף סטלין, להקים אזורים אוטונומיים לקבוצות אתניות שונות, כולל היהודים • יצירת מולדת יהודית בגבולות ברית המועצות נתפסה כאלטרנטיבה לתנועה הציונית, והוכחה להכלה הסובייטי

,עודכן
0השמעה
יוזף סטלין עם בתו סווטלנה אלילויבה, 1935. צילום: Getty Images

בפינות הנידחות של המזרח הרחוק הרוסי, בין הנהרות בירה ובידז’אן, שוכן פרק מסקרן במיוחד בהיסטוריה היהודית המודרנית - בירוביג'אן, האוטונומיה היהודית שהיתה מעין תוכנית אוגנדה שנייה, שהחלה לקרום עור וגידים. ChatGPT מספר לנו עוד על הפרק הפחות מוכר הזה בתולדות העם היהודי:

בירוביג'אן צמחה בתקופה סוערת בהיסטוריה הסובייטית, כאשר הרצון לטפל בסוגיות לאומיות ואתניות בתוך ברית המועצות צבר תאוצה. בהשראת עקרון ההגדרה העצמית הלאומית, ביקשה הממשלה הסובייטית בפיקודו של יוסף סטלין, להקים אזורים אוטונומיים לקבוצות אתניות שונות, כולל יהודים. יצירת מולדת יהודית בגבולות ברית המועצות נתפסה כאלטרנטיבה לתנועה הציונית, והוכחה להכלה הסובייטית.

המקום לאוטונומיה היהודית נבחר בשנת 1928, באזור הדליל של העיירה בירוביג'אן במזרח הרחוק הרוסי. האזור הציע אדמה פורייה, משאבי טבע עצומים ופוטנציאל לפיתוח כלכלי. החזון היה להקים קהילה יהודית משגשגת, לטפח תחייה תרבותית ואידיאלים סוציאליסטיים.

בעוד שהרעיון של בירוביג'אן אומץ על ידי חלק מהיהודים, רבים אחרים היו סקפטיים או פשוט התקשו במעבר לאזור כה מרוחק ולא מוכר. האופי הוולונטרי של ההגירה גרם לכך שרוב היהודים בחרו להישאר בקהילותיהם, לפחות עד שהאקלים הפוליטי העולמי, עם עליית הנאציזם והמתחים הגוברים לקראת מלחמת העולם השנייה, השפיעו גם על דפוסי ההגירה והשאיפות של יהודים ברחבי העולם.

רוצים לדעת עוד?

יש לנו עוד כל כך הרבה מידע מעניין לשתף איתכם! תנו לנו את המייל שלכם, וניתן לכם את הכתבות הכי מעניינות בעולם.

המציאות הקשה של החיים במזרח הרחוק הרוסי, לרבות תנאי מזג אוויר קיצוניים, תשתיות מוגבלות והקשיים בבניית חברה חדשה מאפס, הציבו אתגרים משמעותיים להצלחת בירוביג'אן. החלום ליצור מולדת יהודית משגשגת ספג כישלונות ונאבק לצבור תאוצה בתוך ברית המועצות.

למרות הקשיים איתם התמודדה בירוביג'אן, היו מאמצים לטפח תחייה תרבותית ולחגוג את הזהות היהודית באזור. יידיש, השפה המסורתית של יהודי מזרח אירופה, קודמה ונלמדה בבתי הספר. מוסדות תרבות, לרבות תיאטראות, עיתונים והרכבי מוזיקה, הוקמו כדי לחגוג אומנויות ומסורות יהודיות.

עם זאת, החלום על מולדת יהודית בבירוביג'אן מעולם לא התממש במלואו כפי שתוכנן על ידי השלטון. מדיניות הקולקטיביזציה הכפויה של המשטר הסובייטי, השפעת מלחמת העולם השנייה והדינמיקה הפוליטית המשתנה תרמו להסטת המיקוד מבירוביג'אן כאוטונומיה יהודית.

כיום, בירוביג'אן שומרת על נוכחות יהודית ייחודית באזור. המחוז היהודי האוטונומי, החלוקה המנהלית המקיפה את בירוביג'אן, נושאת עד היום את מורשת שורשיו היהודיים. אירועי ומוסדות תרבות יהודיים קיימים, והקהילה היהודית ממשיכה לתרום למרקם הרב-תרבותי של האזור. עם זאת, היהודים מהווים כעת פחות מ-1,000 מתוך יותר מ-160,000 התושבים באזור.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר