בלב הנגב, בערוצו של נחל חתירה וביציאה מהמכתש הגדול, מסתתר עין ירקעם, אחת מפינות הטבע המיוחדות באזור. אחרי הגשמים והשיטפונות, הבריכה הטבעית במקום התמלאה, והמים שנאספו בגב יוצרים מראה יוצא דופן על רקע הנוף המדברי והמצוקים שסביבו.
הדרך החדשה שנפתחה בגוש עציון
עין ירקעם הוא מעיין עונתי שנובע בעיקר בחורף. מימיו, ובעיקר מי הגשמים והשיטפונות הזורמים בנחל, נאגרים בגב גדול שעומקו המירבי כ-5 מטרים. בחורף ובאביב, אחרי הגשמים, הוא הופך לבריכה מרשימה שאפשר לטבול בה. לקראת סוף הקיץ נשארים מים רק בחלקו התחתון של הגב, והחלק העליון מתייבש. בקיץ ובחורפים שחונים הנביעה פוסקת, ולכן מצב המים משתנה משנה לשנה. סביב המים צומחים קנים ואשלים, והמקום מרגיש כמו נווה מדבר קטן. אלא שהפעם, עוד לפני תחילת החורף הרשמית, הבריכה כבר מלאה על גדותיה בעקבות השיטפונות.
ההגעה פשוטה יחסית ואינה מחייבת מסלול הליכה ארוך. בווייז יש לחפש "חניון עין ירקעם", להחנות את הרכב, ומשם לצאת בשביל המסומן בירוק. המסלול מתאים גם למשפחות עם ילדים.
המדרגות הן חלק מההיסטוריה של המקום. הן נחצבו כדי לאפשר לגמלים לרדת אל מקור המים. בסמוך נמצאים שרידי מצד ירקעם, ושביל ישראל עובר באזור. אל הגב התחתון אפשר לרדת בזהירות דרך מגלשת אבן שיורדת מהגב העליון. אפשר גם להמשיך בשביל הירוק, להקיף את המעוק ולחזור בתוך הנחל עד הגב התחתון.
חשוב לדעת
האזור חשוף לשיטפונות. אין להיכנס לנחל או להגיע למקום בזמן חשש לשיטפונות או כשקיימת אזהרה. מומלץ לבדוק את התחזית ואת מצב המסלול מול רשות הטבע והגנים לפני היציאה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
