פגשתי שמיים שרוקדים מרוב צבעים, שחיתי עם הטורף הכי גדול בעולם ונסעתי בין פיורדים מושלגים בנופים חלומיים. נסעתי לאזור הכי יפה באירופה ואני פשוט לא מאמין שיש בעולם שלנו כאלה מקומות. המסע שלי בלפלנד התחיל באחת הערים הכי צפוניות באירופה - טרומסו. נחתנו בין הרים מושלגים בשדה תעופה שהטייסים צריכים הכשרה מיוחדת כדי לנחות בו.
לפלנד היא לא מדינה כמו שחלק מהאנשים עשויים לחשוב, אלא כינוי לחלק הצפוני ביבשת אירופה שמתחלק בין 4 מדינות - נורווגיה, שוודיה, פינלנד ורוסיה. האזור כולו מלא בפיורדים, שהם מפרצי ים עמוקים שנוצרו כאשר קרחונים חצבו עמקים בהרים, ובהמשך הוצפו העמקים במי ים. למסע הזה יצאתי בשיתוף פעולה עם גיא גפן מחשיפה לצפון שגר באזור שנים והוא מומחה לסיבה העיקרית שבשבילה באתי לפה - הזוהר הצפוני.
הזוהר הצפוני היא תופעה נדירה שקורת כשחלקיקים טעונים חשמלית נפלטים מהשמש וכשהם מגיעים לכדור הארץ ומתנגשים בגזים באטמוספרה נוצרת תופעה שגורמת להם לפלוט אור צבעוני. התופעה מתרחשת רק בצפון ודרום כדור הארץ בקטבים, וכדי לראות אותה צריך תנאים מתאימים - פעילות גבוהה מהשמש, עננות נמוכה ועוד משתנים שמשפיעים על הראות.
מייד עם הנחיתה גיא הודיע לי ולקבוצה שנראה שיש סופה שמתקרבת ושאנחנו משנים תוכניות ומתחילים לנסוע אל תוך ההרים לכיוון פינלנד, וממש כמה שעות אחרי שנחתנו, קיבלתי ממנו הודעה שנראה שהמדדים לטובתנו, הוא שלח נקודה בתוך היער, נסענו אליה, החנינו את הרכב וכשיצאתי ממנו לא האמנתי למה שהעיניים שלי רואות.
"שום תמונה לא תצליח להמחיש את התופעה"
אי אפשר להסביר את ההרגשה ושום תמונה או סרטון לא יצליחו להמחיש עד כמה הזוהר הצפוני היא תופעה מיוחדת ומטורפת. לעמוד באמצע יער חשוך ולראות את השמיים משתוללים בכל פינה בצבעים ירוקים שנראים כאילו מישהו מצייר בטוש, זאת חוויה מהעוצמתיות שעברתי בחיים.
אבל שיא הטיול היה מבחינתי הגשמת אחד החלומות הכי גדולים שלי - לפגוש פנים מול את הטורף מהגדולים בעולם. במהלך החורף מתרחשת בצפון נורווגיה תופעה מיוחדת: להקות ענקיות של דגי הרינג מגיעים לאזור כדי לתפוס מחסה, ומושכים אחריהם להקות אורקות שבאים לטרוף אותם. פגשתי לוויינתי האמפק בטונגה ולוויתני ראשתן במאורציוס, אבל את החלום הגדול ביותר של לפגוש לוויתן קטלן סוף סוף הגשמתי פה.
מוקדם בבוקר נפגשנו לתדריך, עלינו על חליפות צלילה יבשות כי טמפרטורת המים בעונה הזאת היא כמעט 0 מעלות, ויצאנו להפלגה בים הארקטי לנסות למצוא אורקות ולקפוץ איתם לשנירקול במים. המדריכים המנוסים באזור מצאו כמה להקות מאוד מהר, קפצנו למים כשאני עם חליפה יבשה. קור מקפיא עצמות חדר לי לגוף, אבל אפילו לא ייחסתי לזה חשיבות מרוב אנדרנלין, כי בחלק מהקפיצות זכיתי למפגשים קרובים עם אורקות, מרחק של סנטימטרים בודדים ממני. לא ידעתי מה מחכה לי בסוף ההפלגה.
"המדריכים התחילו לצעוק - 'בייטבול!'"
כשכבר היינו בדרך חזרה וחשבנו שנגמר היום, המדריכים התחילו לצעוק - "בייטבול!". בייטבול הוא כינוי להתקבצות צפופה של דגים קטנים, כמו הרינג, לכדור או לגוש צפוף, בדרך כלל כתגובה לאיום מצד טורפים. הדגים מנסים להגן על עצמם באמצעות שחייה בלהקה צפופה, בעוד שטורפים כמו אורקות מקיפים אותם וצדים אותם.
בלי לחשוב יותר מידי שמתי מסיכה ושנורקל, קפצתי למים והלב שלי כמעט יצא מהמקום מרוב אנדרנלין. אין מילים בעולם לתאר את ההרגשה של להיות מוקף בעשרות אורקות טורפות הרינג בלהקה- מלחמה אמיתית מתחת לים ואני בתוכה. בכנות זאת הייתה חוויה מלחיצה והיו שלבים שראיתי את האורקות שוחות בכל הכוח לכיווני, אבל אני מאושר שזכיתי לחוות אותה. זה היה אחד הטיולים המשוגעים והמיוחדים שעשיתי.
מתי יש סיכוי לראות את הזוהר הצפוני?
בצפון נורבגיה, ובייחוד באזור טרומסה, אפשר לראות את הזוהר הצפוני מסוף אוגוסט ועד תחילת אפריל. עם זאת, אין חודש שמבטיח את הופעתו, והסיכוי תלוי גם במזג האוויר ובכיסוי העננים.
- ספטמבר-אוקטובר: לילות חשוכים לצד מזג אוויר מתון יחסית ויכולת לטייל בטבע גם בשעות היום.
- נובמבר-ינואר: תקופה חשוכה במיוחד, עם לילות ארוכים שמאפשרים יותר זמן לחפש את הזוהר.
- פברואר-מרץ: שילוב של לילות חשוכים ושעות אור רבות יותר לטיולים במהלך היום.
באיזו שעה כדאי לצאת? באזור טרומסה הזוהר פעיל לעיתים קרובות בין 20:00 ל-02:00, אך הוא עשוי להופיע גם בשעות אחרות.
הטיפ החשוב ביותר: לבחור כמה לילות לשהות באזור, להתרחק מתאורת העיר ולעקוב אחר תחזית העננים. לילה בהיר חשוב לא פחות מפעילות גאומגנטית חזקה, ואין דרך להבטיח מראש שתראו את התופעה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
