מדינות רבות ירדו מעל הפרק כאופציות לטיולים עבור ישראלים בעקבות המלחמה. טורקיה? שלום שלום ואל תבואו לנו בחלום. ירדן? תודה, אבל לא תודה. המלדיביים? יפה אצלכם, אבל הפריחה במגידו שווה יותר. אחת המדינות שמאז ומתמיד היו כר נרחב לטיולי ישראלים והפכה לנחשקת במיוחד בתקופה האחרונה היא גאורגיה ובירתה טביליסי, או כמו שמדריך הטיולים מיכאל אומר – זו המדינה היחידה באירופה שלא הייתה בה אנטישמיות מעולם.
לדברי גל גרשון, מנכ"ל סאן דור, חברת הבת של אל על שמוציאה תשע טיסות שבועיות לטבליסי – ובקרוב אף יתחילו להטיס לבטומי, הצרכים של הנוסע הישראלי השתנו מאז שפרצה המלחמה. "כל עוד הלחימה נמשכת אנשים ירצו לנסוע למקומות קרובים בלבד", הוא מפרט, "כדי שאם קורה משהו הם יוכלו לחזור מייד בטיסה לארץ. גם המצב הכלכלי יגרום להם לחשוב פעמיים אם לטוס לדרום אמריקה, למשל, או ליעדים קצרים כמו יוון, קפריסין, גאורגיה ופולין. אצלנו מה שחשוב זה המחיר, אין לנו ארוחות שף בטיסה – אבל המחיר בהתאם".
"צריך אלטרנטיבה אחרת"
אחת הבעיות שמקשה על המטייל המסורתי, ועוד יותר על זה הדתי, היא הניסיון למצוא מקומות כשרים ביעדים הקרובים. שלא כמו בניו יורק, למשל, ששם תמצאו מסעדה כשרה מתחת לכל עץ רענן, בטביליסי קיימות מסעדות כשרות בודדות. את הבעיה הזו מנסה לפתור שי כהן, בעל חברת אסי גלובל טורס, המתמחה בהפעלת בתי מלון כשרים בחו"ל.
"הפעלתי בדובאי מלון כשר במשך שלוש שנים", הוא מספר, "ב-7 באוקטובר הבנתי שהיא לא תחזור להיות כמו שהייתה, וצריך לחפש אלטרנטיבה אחרת. כשמחפשים מקום כשר צריך להתחשב בכמה מרכיבים: התייר הדתי מנוטרל בשישי-שבת ולכן המלון צריך להיות במיקום מרכזי, והמלון צריך להיות נגיש לדתיים – מנעולים מכניים, בית כנסת, מטבח, מסעדה ואפשרות למעליות שבת. דתיים מפחדים משבתות בחו"ל ולכן מעדיפים חופשות בימי ראשון עד חמישי. רציתי לפתור את הבעיה הזו, וגאורגיה הייתה היעד היחיד מבין אלה שבדקתי שענתה לי לכל הדברים האלה".
המלון, שאותו שכר כהן והפך לכשר לשנתיים הקרובות, הוא גאלרי פאלאס, שנמצא במרכז העיר, במרחק הליכה מהכיכר המרכזית והעיר העתיקה, וממש מול בנייני הממשלה. "יש אבטחה על המקום 24/7 מפאת מיקומו האסטרטגי, לא שצריך אבטחה בטביליסי", מחייך כהן. במלון יש בית כנסת פעיל עם ספר תורה, 70 חדרים בגדלים שונים, ספא ומסעדה כשרה למהדרין בניהולו של השף איציק דהן (בהשגחת הרב אהרן כהן).
אפילו במרץ טביליסי עדיין קרה מאוד, והמחשבה על לצאת לחפש ארוחת בוקר כשרה במקום אחר הייתה יכולה לדכדך אותנו. הארוחה במלון מגוונת וגדולה, וכוללת מגוון סוגי ביצים וגבינות, ירקות וסלטים, דגני בוקר, פנקייקים מצוינים וגם מאפים מקומיים של בצקים ממולאים בגבינה. העיר עצמה אינה מוקד שופינג מוצלח מאוד למי שמחפש מוצרים זולים, שכן מלבד מזון, שתייה ומוניות, רוב מחירי המוצרים בעיר דומים לאלו שבארץ, אולם עם זאת, כדאי לעבור בחנויות הקטנטנות שנמצאות במעבר מתחת לאדמה בכיכר המרכזית ומציעות מוצרים רבים בזול, וכן בשווקים הגדולים והמוצלחים במיוחד של העיר, שם ניתן למצוא כל דבר – מזיופי מותגים מוכרים ועד לשטיחים וריהוט.
בטביליסי מקומות רבים לתצפית על העיר, שיכולים לספק את אלה שצמאים לנופים וגם את אלה שרוצים להעשיר את עמוד האינסטגרם שלהם. הילדים ייהנו במוזיאון האשליות, ויש גם רכבל במחיר מצחיק (כ-8 לארי) שעובר מעל נהר המטקווארי, בנסיעה שאפשר לראות בה את הבתים הצבעוניים של העיר משני עבריו. אנחנו נהנינו מאוד גם מהפוניקולר - הרכבת שנוסעת על המדרגות, שגם היא מובילה לתצפית גבוהה מעל העיר, לגלגל ענק ולפארק שעשועים שפחות פעיל בתקופת החורף.
נופים ומחירים מצחיקים
גם בית הכנסת בעיר שווה ביקור. עתיק, גדול ויפהפה, ובכניסה אליו תוכלו לראות דגם של מנורה גדולה ועליה כמין מיצב למען החטופים, תמונותיהם ודגלים ישראלים משולבים בגאורגיים. למרות שטביליסי בטוחה ואין חשש להסתובב כאן עם כיפה וסמלי מגן דוד, וחלק גדול מהמוכרים אף יפנו אליכם בעברית משובשת, מחוץ לבית הכנסת מוצבת ניידת משטרה ("לכי תדעי אילו תיירים יגיעו וירצו להתנקם", מסביר מיכאל), ובה שוטר שנראה משועמם במיוחד.
מיצב למען החטופים בטביליסי // צילום: צביה בלום
מחוץ לעיר קיימות עיירות קטנות ונחמדות ששוות ביקור ואף אתר סקי שנמצא כשעתיים מטביליסי, ובתקופה זו מוצף בישראלים שבאו ליהנות מהשלג – בזול. כרטיס כניסה יעלה לכם כ-70-30 לארי (ערכו של הלארי הוא כ-1.35 שקלים), תלוי בכמות התחנות שתרצו לרדת מהרכבל שעובר מעל ההרים המושלגים.
בערב חזרנו לארוחה כשרה שכללה אסאדו ובשרים שונים שהשף פרס לנו בעצמו, מגוון גדול של סלטים ומנות חמות משתנות: קציצות, סלמון, פסטה ברוטב עגבניות, תפוחי אדמה ועוד. בשבת חווינו ארוחה משפחתית בשולחנות שצורפו יחדיו, עם חלות ביתיות ומגוון גדול יותר של סלטים, בשרים ואוכל טוניסאי מגוון, וגם את משגיח הכשרות, צעיר חב"דניק בן 21, שהצטרף אלינו ושר ממזמורי שבת.
הכתבת הייתה אורחת המלון
