"אני בגן חיות ואני האטרקציה": תיירים כהי-עור משתפים ביחס כלפיהם בסין

בוהים, מתגודדים ומצלמים: לאורך השנים פרסמו תיירים וסטודנטים שחורים עדויות על חוויות דומות בסין. חלקם מספרים על אנשים שניגשים אליהם בהתלהבות ומבקשים להצטלם איתם, ואחרים מתארים מבטים ממושכים, צילום ללא רשות ולעיתים גם מגע פיזי לא רצוי. מה שמעלה את השאלה האם מדובר בגזענות או בסקרנות שקצת יוצאת משליטה?

במקרה אחד תיעדה בחורה בעלת עור כהה בסרטון בטיקטוק כיצד סינים מתגודדים סביבה, בוהים ומצלמים. במקרה נוסף, משתמש בשם נייט משתף בחשבון הטיקטוק שלו : "אני בגן החיות, ואני האטרקציה", כשהוא מסובב את המצלמה ומראה כיצד האורחים האסייתים בוהים בו ואסייתי מבוגר אחד אפילו מעז לצלם את נייט תוך כדי שהוא כורע ברך בשביל זווית טובה.

אחרי שפרסם את הסרטון, הוא נשאל שוב ושוב בתגובות - האם סין גזענית כלפי אנשים שחורים? "התשובה מורכבת", הוא משתף. "בהחלט היו רגעים שבהם הרגשתי לא נוח. כלומר, אתה חוטף המון מבטים. ואל תתחילו אפילו לדבר איתי על הבחור הזה שממש עושה לאנג'ים כדי לקחת את הפריים המושלם. והיו אפילו סיטואציות שהרגשתי בהן שחלק מהאנשים אפילו לא רצו לשרת אותי".

"אבל היו אנשים שממש התרגשו לראות אותי, והם היו מאוד מכבדים, והם רק רצו לדעת על התרבות. לפחות כאן אני יכול לראות בדיוק מה הם מרגישים כלפיי מההתחלה, אבל בבית... זה לא כזה פשוט.
אולי הגזענות הגרועה ביותר אינה זו שאתה יכול לראות, אלא זו שמחייכת אליך".

@ AntonioVivald

בלוגרית טיולים אפרו-אמריקאית שיתפה מהחוויות שלה בסין בבלוג Being black in: "אתם יכולים לדמיין אנשים עומדים בתור כדי להצטלם איתכם? כן, גם אני לא יכולתי, אבל זו הייתה החוויה שלי כאישה שחורה בת 20 שחיה בסין. בזמן שביקרתי בחומה הגדולה של סין ובכמה אתרים מפורסמים נוספים בבייג'ינג, פנו אליי שוב ושוב בבקשה להצטלם. למרות שהזהירו אותי מפני התופעה, לא היה לי מושג שזה יהיה כל כך אינטנסיבי. מה שהתחיל באדם אחד שביקש להצטלם איתי הפך לשני אנשים, אז לשלושה, ואז לקהל ענק או לתור של יותר מ-15 איש שחיכו. תמונות משפחתיות, סלפי, ואפילו תמונות שלי לבד. זה קרה מסיבה אחת: מרבית המקומיים בסין מעולם לא ראו מישהו שנראה כמוני".

@ louder - Sped Up - AntonioVivald

"החל מהעור הכהה מאוד שלי ועד לשיער הטבעי שלי, המקומיים בבייג'ינג הציצו בי בהערצה כאילו הייתי הפלא השמיני של העולם. אני חושבת שהחוויה הזו נפוצה באופן בלתי רגיל עבור אנשים שחורים שמטיילים בחו"ל, אבל כל אחד מתמודד איתה אחרת, ובצדק. אני, באופן אישי, הצלחתי לחבק את המקומיים, בעיקר מכיוון שהם היו כל כך מכניסי אורחים ומכבדים. אף אחד לא נגע בי או בשיער שלי, אף אחד לא שאל שאלות ואף אחד לא חצה שום גבול. הם פשוט היו נפעמים מהזהות השחורה שלי. לכל אדם שחור ששוקל לבקר בסין - עשו זאת!".

@ Saxophones getting louder - Sped Up - AntonioVivald

בחורה אפרו-אמריקאית אחרת שנסעה ללמוד בסין משתפת מהחוויה שלה: "מבוגרים (סינים) נועצים מבטים. לפעמים אנשים מבקשים לצלם תמונות, אבל לרוב מדובר בסתם בני נוער או אנשים במקומות תיירותיים.אנשים יכולים לשאול אם אני זמרת, ראפרית או שחקנית כדורסל. ובהתאם לתסרוקת שלך, את בהחלט תקבלי המון מחמאות על השיער שלך".

האם סין גזענית כלפי אנשים שחורים?

אין תשובה אחת שיכולה לתאר את חוויותיהם של כלל האנשים השחורים המבקרים או חיים בסין. העדויות האישיות מציגות טווח רחב של מפגשים: יש מי שמתארים סקרנות ידידותית וכבוד, יש מי שחשים שהפכו לאטרקציה, ויש מי שמדווחים על יחס מפלה. גם המקום, הנסיבות והקשרים החברתיים עשויים להשפיע על החוויה.

מה שכן עולה מהעדויות הוא שמבחינת המטיילים, גם כאשר הכוונה של מי שמביטים בהם או מבקשים לצלם אותם אינה עוינת, תשומת לב בלתי פוסקת עלולה להיות מעייפת ואף משפילה. סקרנות אינה מעניקה היתר לצלם אדם ללא רשות, לגעת בו או להתייחס אליו כאילו הוא מוצג לראווה.