חזרתם מחופשה בדובאי, השירות במלון היה מאכזב, המסעדה לא עמדה בציפיות או שהחדר שקיבלתם היה רחוק ממה שהובטח בתמונות? לפני שאתם ממהרים לפרסם ביקורת זועמת בגוגל או ברשתות החברתיות, כדאי שתכירו את החוק המקומי: באיחוד האמירויות, ביקורת שלילית על עסק עלולה בנסיבות מסוימות להסתיים בקנס כבד ואפילו במאסר.
לפי הדיווחים באמירויות, משטרת דובאי עצרה השבוע קבוצת חשודים שפרסמו לכאורה ביקורות מזויפות בעמוד Google Maps של חברה מסחרית, במטרה לפגוע בעסקיה. בעקבות תלונה שהגישה החברה נפתחה חקירה, שבמהלכה התברר, לטענת המשטרה, כי כמה בתי עסק התארגנו בקבוצות לפרסום תגובות כוזבות ופוגעניות נגד החברה.
המקרה עורר מחדש את הדיון בגבולות חופש הביטוי ברשת באיחוד האמירויות, ובסיכון המשפטי הכרוך בפרסום ביקורות על בתי מלון, מסעדות ועסקים אחרים.
ביקורת אחת שעלולה לעלות מאות אלפי דירהם
על פי סעיף 43 לחוק פשעי הסייבר של איחוד האמירויות, פרסום עלבונות או אמירות שיש בהן משום השמצה ברשת עלול להוביל לעונשים פליליים, ובהם קנסות של 250 אלף עד 500 אלף דירהם (כ־211 אלף עד 422 אלף שקל), לצד אפשרות למאסר.
בנוסף, במקרים המתאימים, העסק או האדם שנפגעו מהפרסום יכולים להגיש תביעה אזרחית ולדרוש פיצויים בגין הנזק שנגרם להם.
עם זאת, חשוב להדגיש שלא כל ביקורת שלילית מהווה עבירה. ההכרעה תלויה בתוכן הדברים, בנסיבות הפרסום ובשאלה אם מדובר בביקורת צרכנית לגיטימית או בפרסום פוגעני העשוי להיחשב להשמצה.
גם אם מחקתם את הביקורת, זה לא בהכרח יעזור
בראיון לתקשורת המקומית הסבירה עורכת הדין לודמילה ימאלובה, ממשרד עורכי הדין Lylaw בדובאי, כי מחיקת הביקורת אינה מבטלת בהכרח את האחריות המשפטית.
לדבריה, ברגע שהדברים פורסמו, ייתכן שהעבירה כבר התבצעה. צילומי מסך, רישומים של הפלטפורמות וראיות אלקטרוניות אחרות יכולים לשמר את תוכן הפרסום גם לאחר שהוסר.
עורכת הדין ניקאט סרדאר חאן, המתמחה ביישוב סכסוכים, הוסיפה כי השמצה ברשת נחשבת לפוגענית במיוחד בשל האפשרות לשמור את התוכן, לשתף אותו ולהמשיך לצפות בו זמן רב לאחר הפרסום המקורי.
מותר להתלונן על השירות, אבל יש גבול
אחת השאלות המרכזיות שעולות בעקבות המקרה היא האם תייר שלא היה מרוצה מהשהות במלון רשאי לפרסם ביקורת שלילית. התשובה היא כן, אבל לניסוח יש משמעות רבה.
כך למשל, ביקורת שלפיה השירות במסעדה היה איטי, החדר במלון לא היה נקי או שהמוצר לא עמד בציפיות עשויה להיחשב לביקורת צרכנית לגיטימית, כל עוד היא מבוססת על חוויה אמיתית ואינה כוללת עלבונות או האשמות בלתי מבוססות.
לעומת זאת, האשמת עסק בהונאה, פרסום טענות כוזבות או השמצת עובדים עלולים לחשוף את המפרסם להליך משפטי.
לדברי ימאלובה, גם העובדה שהצרכן מאמין שהדברים שכתב נכונים אינה מעניקה לו חסינות אוטומטית. בנסיבות מסוימות, גם אמירות עובדתיות שפוגעות במוניטין עלולות להיחשב להשמצה.
המלונות חוששים מהפגיעה במוניטין
הסוגיה מעסיקה גם את ענף התיירות המקומי. אנשי מלון מובנפיק באזור Jumeirah Lakes Towers בדובאי הסבירו כי ביקורות מזויפות עלולות להטעות משפחות המתכננות חופשה ואנשי עסקים המחפשים מקום לינה, ובמקביל לפגוע שלא בצדק בעובדי המלון.
בעידן שבו תיירים רבים בוחרים מלון על סמך דירוג הכוכבים והתגובות בגוגל, Booking ובפלטפורמות אחרות, גם מספר קטן של ביקורות שליליות עשוי להשפיע על החלטות ההזמנה.
אז מה עושים כשיש תלונה אמיתית?
עורכות הדין שהתראיינו לכתבה ממליצות לצרכנים להיצמד לעובדות, לתאר את השירות או המוצר שקיבלו ולהימנע מהאשמות אישיות, מעלבונות ומקביעות שאינן מגובות בראיות.
במקרה של מחלוקת עם מלון או עסק, אפשר גם לפנות לערוצי התלונה הרשמיים במסגרת חוק הגנת הצרכן של איחוד האמירויות, המאפשרים בירור תלונות ודרישת פיצוי במקרים המתאימים.
עבור ישראלים שמתכננים חופשה בדובאי או באבו דאבי, המסר המרכזי הוא שאין איסור גורף על ביקורות שליליות, אך חשוב להכיר את הכללים המקומיים. מה שנראה כמו פריקת תסכול תמימה לאחר חופשה מאכזבת עלול, אם הוא כולל האשמות או ביטויים פוגעניים, להפוך לעניין משפטי יקר במיוחד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
