"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אין קצה חוט: שני ישראלים נעדרים כבר יותר מחודש במזרח הרחוק

כמעט חודש וחצי עברו מאז אסון התמוטטות הקרחון שגרם לשיטפונות עזים בנפאל וטיבט • שני ישראלים עדיין מוגדרים נעדרים: קטרינה (קטיה) סקוביץ', בת 41, אזרחית ישראלית-בלרוסית ומטייל ישראלי בשנות ה-60 לחייו

0השמעה
הרס כבד בעקבות אסון השיטפון בנפאל , רויטרס
הרס כבד בעקבות אסון השיטפון בנפאל | צילום: רויטרס

כמעט חודש וחצי עברו מאז אסון התמוטטות הקרחון שגרם לשיטפונות עזים בנפאל וטיבט. אותו אסון גבה יותר מ-1,400 קורבנות והמחלצים ממשיכים לחפש יותר מ-5,000 נעדרים באזור הגבול עם סין.

שני ישראלים עדיין מוגדרים נעדרים: קטרינה (קטיה) סקוביץ', בת 41, אזרחית ישראלית-בלרוסית ומטייל ישראלי בשנות ה-60 לחייו. סקוביץ' יצאה לנפאל לשילוב של טיול ומסע רוחני במטרה להגיע לאתר המקודש להינדים ולבודהיסטים. הקשר אישה נותק לאחר ששלחה הודעה לקבוצת הווטסאפ המשפחתית, שם עדכנה כי היא עולה לאוטובוס בדרכה לסין. בקבוצה היו עוד מטיילים דוברי רוסית ומדריך נפאלי. בשעה 08:31 בבוקר האסון נותק הקשר עם חברי הקבוצה באזור מעבר הגבול שבין נפאל לסין, ומאז לא התקבל מהם אות חיים.

קטרינה סאקוביץ’ | צילום: באדיבות המשפחה

הנעדר הישראל השני שהה באזור במסגרת קבוצה מאורגנת. על פי דיווח ראשוני עלה חשש שהוא לכוד. במקביל פרסם משרד החוץ אזהרה לישראלים השוהים באזור להתרחק ממוקדי הסכנה, ובהם צ׳יטוואן שבדרום נפאל, שאליה הגיעו מי השיטפון.

"להפחית את הסיכון שהאגמים יפרצו את הסכרים"

בתוך כך, נפאל תתחיל בשנה הקרובה פרויקט מורכב לניקוז ארבעה אגמים קרחוניים הממוקמים גבוה בהרים, במטרה להפחית את סכנת השיטפונות. "המטרה שלנו היא להפחית את הסיכון שהאגמים יפרצו את הסכרים הטבעיים שלהם, ולהקטין את הסיכון לשיטפונות במורד הנהר", אמר סוּבּאש טולדהר, מומחה שאחראי על פיקוח הפרויקט. לדבריו, תעלות יזרימו את המים לנהרות סמוכים באופן מבוקר. טולדהר הוסיף שהעובדים ייחשפו לסיכוני בריאות בגלל עבודה ממושכת בגובה רב, ולצד זה יהיו חשופים לסכנת שיטפון פתאומי.

פרויקט של 50 מיליון דולר, שעשוי להימשך שש שנים

טולדהר, מהמרכז הנפאלי למחקר הידרולוגיה ומשאבי מים, אמר שלנפאל יש את המיומנות והניסיון הדרושים לפרויקט בהיקף 50 מיליון דולר. הוא ימומן על ידי הקרן האקלימית הירוקה, תוכנית הפיתוח של האו"ם והממשלה.

מנהל המרכז, סנג'יב בראל, מסר שהניקוז "דרך מבנים עם שערים" יתחיל רק לאחר מחקר מפורט, ועשוי להימשך עד שש שנים. הפרויקט כולל גם התקנת חיישנים, הקמת מערכת חיזוי ואזהרה משיטפונות, ופעולות לחיזוק עמידותן של קהילות במורד הנהר והכנתן לסיכונים.

תושבים ששבו לאזור מוכה שיטפון בנפאל | צילום: איי.אף.פי

לנפאל כבר יש ניסיון בכך. בשנת 2000 היא הורידה ב-3 מטרים את מפלס אגם צו רולפה שבהימלאיה המרכזית, ולפני עשר שנים עשתה זאת באגם אימג'ה, בסמוך להר האוורסט.

"אזהרה לעולם"

ראש ממשלת נפאל, בלנדרה שאה בן ה-36, אמר בנאום נלהב באו"ם בחודש שעבר שהאסון שימש אזהרה לעולם. הוא האשים את משבר האקלים, אף שפליטות המזהמים של מדינתו זניחות. לדבריו, קרחונים נסוגים, מדרונות הרים לא יציבים ונהרות בלתי צפויים מוכיחים שנפאל משלמת מחיר כבד.

בארבעת העשורים האחרונים דיווחה נפאל על כ-26 אירועי שיטפון שנגרמו מפריצת אגמים קרחוניים. בממוצע, אירועי אקלים קיצוניים גובים ממנה מדי שנה יותר מ-300 חיים ורכוש בשווי מיליוני דולרים.

הקרחונים נסוגים, האגמים גדלים

מדעני אקלים מסבירים שככל שהטמפרטורות עולות, הקרחונים בהימלאיה נסוגים ומותירים אחריהם אגמים לא יציבים, שנתמכים רק בסלעים רופפים ובקרח, מעל עמקים שבהם חיים מיליונים.

לדברי סמג'ואל רטנה בג'ראצ'ריה, מומחה בדימוס לקרחונים, לאגמים קרחוניים ולשיטפונות מפריצת אגמים, הורדת מפלס האגמים ב-3 מטרים תפחית משמעותית את האיום. "הם גדלים במהירות, נמצאים גבוה בהימלאיה ועלולים לפרוץ בכל רגע, בגלל רעידות אדמה, מפולות שלג, תנאי אקלים או פעילות אנושית לא מתוכננת".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר