חזרה מהטיול לאזכרת אחיה שנפל ב-7.10 בטיסת פליי דובאי - ותיעדה הכל
מרים אוחיון שבה לארץ לאזכרת אחיה שנפל ב-7 באוקטובר • בלב טיסת פליי דובאי המריאה השגרה לסיוט מתועד • מצלילת המטוס והתפילות מתחת למושב, ועד למפגש המרגש בנתב"ג
| עודכן:

צעירה בשם מרים אוחיון פרסמה תיעוד מצולם ומטלטל המתעד שלב אחר שלב את הדרמה בטיסת פליי דובאי. הסרטון ששיתפה ברשתות מעניק הצצה בלתי אמצעית ומצמררת לרגעי האימה מנקודת מבטה של נוסעת ששבה לארץ מתקופה ממושכת, לאחר עשרה חודשים במזרח, לקראת אזכרת אחיה, סמ"ר אביתר אוחיון אבוקסיס ז"ל, שנפל בקרב במוצב כיסופים ב-7 באוקטובר.
בתחילת הסרטון מתעדת אוחיון את עצמה בחדרה בבנגקוק, כשהיא דומעת מול המצלמה ומתקשה להיפרד מהמסע: "אני מנסה לא לבכות, פעם ראשונה... אני לא יכולה להפסיק. אני פשוט לא רוצה שזה יסתיים, באמת היה לי את המסע הכי מדהים בעולם". בהמשך הציגה את ההתארגנות לנסיעה.
בקטע הבא המצלמה עוברת למטוס, שם מתארת מרים את המעבר החד לחלום בלהות: "שעה לפני הנחיתה שומעים צרחות אימה, המטוס מתחיל לאבד שליטה. אנחנו צוללים במהירות ויש תחושה של מוות באוויר". היא הסבירה לצופים כי טייס המשנה תקף את הקברניט במטרה לרסק את כולם.
"אין עוד מלבדו": התפילה מתחת למושב וההשתלטות
בהמשך התיעוד מציגה אוחיון את ההתרחשות בתוך המעבר הצר של המטוס, לצד כיתוב שהוסיפה: "היו צרחות לעזרה בניטרול המחבל. הגברים הישראלים רצו לעזור ולנטרל". בסרטון נראה נוסע בבגדים מוכתמים בדם רב, בעוד מרים מציינת שנוכחותם של טייסים שהיו בטיסה הצילה את כולם.
הרגע המצמרר ביותר בווידאו לוכד את אוחיון מתכופפת אל מתחת למושב, אוחזת בראשה בידיה וזועקת בבכי: "השם אתה הכי גדול בעולם, אין עוד מלבדו... השם, אני רואה את אמא שלי היום. אני מאמינה, בעזרת השם".
לאחר שהמטוס התייצב וביצע נחיתת חירום, מתעדת מרים את המראות על המסלול בסעודיה. המצלמה שלה מראה אנשי ביטחון מקומיים בודקים מזוודות ואלונקות שנפרסו לקראת פצועים. מרים מדווחת בקולה מתוך האירוע: "הבחור שהתקיף הורידו אותו, והטייס פצוע אבל חי, מטפלים בשניהם".
סינון כתבים בטרמינל בסעודיה ומפגש מרגיע בקוקפיט
מתוך אולם הנוסעים בנמל התעופה בטאבוק, משתפת מרים בהתמודדות עם ההד התקשורתי: "תקשיבו, כמות הכתבים שמתקשרת אליי זה לא הגיוני, אני כבר מסננת שעות... אני פשוט לא מעכלת את החוויה הטראומטית הזאת שעברתי".
בטיסת החילוץ מתעדת מרים יוזמה רגישה מצידה להפגת החרדה: "הלכתי עם הבנות הקטנות שהיו איתי בטיסה להכיר את הטייסים. פגשנו את הטייס, אמרנו להם שלום, הוא הרגיע אותי וגם את הילדות בעיקר... העיקר אנחנו בבית, אמא". בהמשך תיעדה את השמחה והשירה בתא הנוסעים.
הסרטון נחתם ברגעים המרגשים של הנחיתה בישראל. מרים מתעדת את המפגש בנתב"ג כשהיא רצה לעבר אמה וקרוביה, פורצת בבכי חסר מעצורים וקורסת על הרצפה תוך שהכלב המשפחתי מקיף אותה באהבה. זוהי סגירת מעגל מטלטלת של ניצולה שחזרה כנגד כל הסיכויים לאזכרת אחיה הבכור.
לוחם, אמן וגיבור: לזכרו של סמ"ר אביתר אוחיון ז"ל
הסיבה שבגללה הקדימה מרים את שובה לארץ היא אזכרתו של אחיה הבכור, סמל-ראשון אביתר אוחיון אבוקסיס ז"ל. אביתר, יליד ירושלים ובנם של יסמין ויעקב, היה איש של נתינה, יוצר מוכשר שאהב לפסל ולצייר, והדריך את חייו לפי המוטו המפורסם שלו: "השמיים תמיד כחולים, גם אם יש עננים".
הוא התחנך בישיבת חב"ד, בכפר הנוער "יפתח" ובמכינת "דרך ארץ", שם קנה לו שם של מנהיג רגיש הלוחם למען החלשים. במרץ 2021 התגייס לצה"ל, סיים בהצלחה מסלול מפרך כלוחם בגדוד 51 של חטיבת גולני ואף זכה להצטיינות, ובהמשך עבר לשרת כנהג אמבולנס קרבי בבסיס כיסופים שבעוטף עזה.
בשבת השחורה של ה-7 באוקטובר 2023, כשהמוני מחבלים פשטו על מוצב כיסופים, לחם אביתר בגבורה עילאית והגן על חבריו בגופו ובמסירות נפש עד שנפל בקרב, והוא בן 22 בלבד. הוא הובא למנוחות בהר הרצל והותיר אחריו מורשת של חיוך כובש, אומץ לב, אהבת אדם, גבורה ועשיית חסד ללא תנאי. יהי זכרו ברוך.
