"רוצים לדעת מאיפה הגיע הכסף": בתאילנד יבדקו עסקים של "רשת ישראלית"

אחרי סערת בית הקברות היהודי ובית חב"ד, בתאילנד יבדקו טענות לפיהן ישראלים רכשו קרקעות בכמעט 100 מיליון באט באזור הגבול עם מלזיה

הרשויות בתאילנד מרחיבות את הבדיקות על עסקים ישראליים , סהר אברהמי
הרשויות בתאילנד מרחיבות את הבדיקות על עסקים ישראליים | צילום: סהר אברהמי

סגן שר הפנים התאילנדי הודיע היום (שלישי) כי בכוונתו לבדוק מידע שלפיו רשת של ישראלים, בהם חברות העוסקות בבתי עלמין ובעסקים נוספים, רכשה קרקעות בשלושה מחוזות בדרום המדינה בשווי של כמעט 100 מיליון באט (כ-9 מיליון שקלים). לדבריו, הרשויות מבקשות לברר מי עומד מאחורי הרכישות ומהי מטרת השימוש בקרקעות.

מלכוד תאילנד: בין שנאת זרים לתיירות אפלה // דודי קוגן וסהר אברהמי

בדיקות בבתי חב"ד

סגן שר הפנים, פולפיר סוואננאצ'אווִי, התייחס היום גם להמשך הבדיקות סביב פעילות בתי חב"ד בתאילנד, על רקע חקירות שמנהלות הרשויות בנוגע להיתרי בנייה, בעלות על קרקעות ופעילות עסקית של גורמים ישראלים. לדבריו, ברחבי תאילנד פועלים כיום 8 עד 9 בתי חב"ד, והרשויות ממשיכות לבדוק את הפעילות שלהם ואת עמידתם בדרישות החוק.

בעניין בית חב"ד בפוקט אמר סגן השר כי נמצאו, לטענתו, אי סדרים הקשורים להיתרים, ובהם עבודות שבוצעו בקומה השישית של המבנה. לדבריו, ניתן למפעילים פרק זמן של 30 יום להסדיר את האישורים הנדרשים. הוא הוסיף כי במהלך הבדיקה נמצאו במקום מוצרים מיובאים שלטענתו לא נשאו אישור של מינהל המזון והתרופות התאילנדי, וכי הרשויות יפעלו לעכב את מכירתם עד לבירור הנושא.

סגן השר התייחס גם לבתי חב"ד נוספים שנמצאים בשלבי בנייה בדרום תאילנד. לדבריו, הוא הנחה את הרשויות המקומיות לבדוק את חוקיות החזקת הקרקעות, את היתרי הבנייה ואת מקור הכספים ששימשו להקמת המבנים. "אם מביאים להשקעה 20 מיליון או 100 מיליון באט, אנחנו רוצים לדעת מאיפה הגיע הכסף", אמר, לפי הדיווח בתקשורת התאילנדית.

בחינת היתרי בנייה וזכויות קרקע בתאילנד | צילום: משה שי

רכישת קרקעות בדרום המדינה

בהמשך העלה טענה נוספת, שלפיה כמה חברי פרלמנט פנו אליו והעבירו מידע על רשת של ישראלים, ובמיוחד חברות העוסקות בבתי עלמין ובעסקים אחרים, שלכאורה רכשו קרקעות בשלושה מחוזות באזור הגבול הדרומי של תאילנד בסכום כולל של כמעט 100 מיליון באט. לדבריו, הוא מתכוון להגיע לאזור בעצמו כדי לבדוק למי שייכות הקרקעות ומה הייתה מטרת הרכישה.

לדברי פולפיר, החשש הוא שהקרקעות ישמשו בעתיד לפעילויות שעלולות לעורר מתיחות דתית או תרבותית בקהילות המקומיות. עם זאת, בדיווח לא הוצגו בשלב זה מסמכים המוכיחים כי הקרקעות אכן נרכשו על ידי חברות ישראליות או כי קיימת כוונה להשתמש בהן לפעילות שעלולה ליצור עימותים.

גל הבדיקות של הרשויות

הדברים מגיעים במסגרת גל בדיקות רחב יותר שמנהלות הרשויות התאילנדיות בנוגע לבעלות זרה על קרקעות, חברות קש ומבנים עסקיים במדינה. מוקדם יותר החודש אמר פולפיר כי הרשויות בודקות אלפי חברות החשודות בשימוש במבנים של "אנשי קש" תאילנדים לצורך החזקת נכסים או ניהול עסקים עבור זרים.

במקביל, הרשויות בפוקט פתחו לאחרונה בדיקה של בית חב"ד בפטונג, הכוללת את מסמכי הקרקע, היתרי הבנייה והרישיונות העסקיים וכן קשרים אפשריים בין בעלי מניות לבין חברה הקשורה לפרויקט של בית עלמין יהודי. לפי הדיווחים, מדובר בבדיקה של מסמכים וקשרים עסקיים, ולא בקביעה כי נעברה עבירה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר