המקום המבודד ביותר בכדור הארץ: התעלומה של "בית הקברות לחלליות"

אם תפליגו אל לב האוקיינוס השקט, הרחק מנתיבי השיט המסחריים, תגיעו למקום שבו המילה "נידח" מקבלת משמעות יוצאת דופן. מקום שבו הקולות היחידים הם רחש הגלים והרוח, ושבו כל תקלה עלולה להפוך במהירות למבצע חילוץ מורכב וארוך. כאשר תחנת החלל הבינלאומית חולפת מעל האזור, האסטרונאוטים שעליה עשויים להיות האנשים הקרובים ביותר אליכם, במרחק של כ-400 ק"מ, בעוד שהיבשה הקרובה ביותר נמצאת במרחק עצום של אלפי ק"מ. ברוכים הבאים לנקודת נימו (Point Nemo), המקום המרוחק ביותר מכל יבשה על פני כדור הארץ.

נקודת נימו אינה אי ואינה סלע. מדובר בנקודה גיאוגרפית באוקיינוס השקט, שמייצגת את המקום המרוחק ביותר מכל פיסת יבשה בעולם.

הנקודה חושבה בשנת 1992 על ידי מהנדס המדידות הקרואטי-קנדי הרוויה לוקטלה, שהשתמש במודלים ממוחשבים ובנתונים גיאוגרפיים כדי למצוא את הנקודה המבודדת ביותר בים. השם "נימו" הוא מחווה כפולה. מצד אחד, הוא מתייחס לקפטן נימו, גיבור ספרו של ז'ול ורן "20,000 מיל מתחת למים". מצד שני, בלטינית פירוש המילה Nemo הוא "אף אחד", שם הולם למקום כה מנותק ומרוחק.

המרחק הבלתי נתפס מהציוויליזציה

נקודת נימו נמצאת במרחק כמעט שווה של כ-2,688 קילומטרים משלוש פיסות יבשה נידחות:

האי דוקי (Ducie Island), אטול אלמוגים (אי טבעתי) זעיר ולא מיושב.
מוטו נוי (Motu Nui), אי סלעי קטן סמוך לאי הפסחא.
האי מאהר (Maher Island), אי קפוא סמוך לחופי אנטארקטיקה.

המשמעות היא שכלי שיט שיגיע לאזור יהיה רחוק מאוד מכל נמל, שדה תעופה או מרכז יישוב. חילוץ במקרה חירום אפשרי כמובן, אך הוא עשוי להיות מורכב ולהימשך זמן רב בשל המרחק העצום.

מדבר ימי באמצע האוקיינוס

באופן מפתיע, אחת הסיבות לכך שנקודת נימו כה מיוחדת היא דווקא המחסור היחסי בחיים ימיים. האזור נמצא בתוך מערכת זרמים עצומה המכונה "מערבולת דרום האוקיינוס השקט". זרמים אלה מגבילים את הגעתם של מים עשירים בחומרי תזונה מהחופים, והמרחק הגדול מהיבשה מצמצם גם את הגעת האבק והחומרים האורגניים שמזינים את המערכת האקולוגית. לכן האזור נחשב לאחד הפחות פוריים בעולם. יש בו חיים ימיים, ובהם מיקרואורגניזמים ודגים, אך בכמויות קטנות יחסית, ולכן הוא מכונה לעיתים "מדבר ימי".

בית הקברות של החלל

הבידוד הקיצוני הפך את האזור שמסביב לנקודת נימו למקום אידיאלי עבור סוכנויות חלל להיפטר מחלליות שיצאו משימוש. מאות עצמים מעשה ידי אדם, בהם לוויינים, חלקי רקטות ותחנות חלל, הופלו באופן מבוקר לאזור במשך עשרות שנים. בין העצמים המפורסמים ביותר נמצאת תחנת החלל הרוסית "מיר", שהופלה לאוקיינוס בשנת 2001.

תעלומת ה-Bloop

הבידוד של נקודת נימו הוליד גם לא מעט סיפורים מסתוריים. בשנת 1997 קלטו מדענים מהמינהל הלאומי לאוקיינוסים ואטמוספירה של ארצות הברית צליל עוצמתי במיוחד בתדר נמוך, שזכה לכינוי "ה-Bloop". הצליל התגלה בדרום האוקיינוס השקט, לא רחוק יחסית מנקודת נימו, והיה כה חזק עד שחלק מהאנשים שיערו שמדובר ביצור ימי עצום שטרם התגלה.

הדמיון עבד שעות נוספות. חובבי ספרי האימה הזכירו את הסופר ה.פ. לאבקרפט, שכתב על העיר התת-ימית הבדיונית ר'לייה, שבה ישן היצור המפלצתי קת'ולהו, אי שם במעמקי האוקיינוס השקט.

אלא שההסבר האמיתי היה הרבה פחות מפחיד. מחקרים שנערכו בשנים שלאחר מכן הראו כי ככל הנראה מדובר ברעש שנוצר בעקבות תנועת קרחונים עצומים או התבקעות של קרח באזור אנטארקטיקה, שקולו התפשט למרחקים עצומים במים.

נקודת נימו נותרת עד היום אחד המקומות המרתקים ביותר בעולם. בעידן שבו כמעט כל פינה על פני כדור הארץ ממופה ומחוברת, עדיין קיים מקום אחד שבו האדם רחוק יותר מהציוויליזציה מאשר בכל מקום אחר, מוקף רק באינסוף הכחול של האוקיינוס השקט.