נוסעים לחופים ביוון? דוח חדש מזהיר מפני נזק ארוך טווח

בעיית זיהום מתפתחת בחופים רבים ברחבי יוון כאשר קווי החוף רבים מזוהמים בפסולת פלסטיק. בשנים 2023 ו-2024, ארגון WWF (הקרן העולמית לשימור חיות הבר) ביוון סקר כמעט 200 חופים ומצא ממוצע של 464 פריטי פסולת לכל 100 מטר של קו חוף. כמות זו חורגת מהקריטריונים של האיחוד האירופי המגדירים מקסימום של 20 פריטי פסולת ל-100 מטר.

"חוסר בתשתיות בחופים וזרם התיירים הגבוה, במיוחד בחודשי הקיץ, מובילים לזיהום משמעותי של החופים על ידי פלסטיק חד פעמי", אמר קונסטנטינוס צוקלס מ-WWF יוון. הוא הוסיף כי מיחזור לא מספק ואכיפה לא מספקת של תקנות הפסולת מחמירים את המצב.

פרופסור יוסיף בוטצגיאס, המלמד סוציולוגיה סביבתית באוניברסיטת האגאי בלסבוס, הסביר כי זרמי הים והקרבה לערים תורמים לזיהום. קטעי חוף ליד הבירה אתונה ומפרץ וגיוניה באי פורוס מושפעים במיוחד מזיהום פלסטיק.
חקירות מראות כי מגבלות הפסולת של האיחוד האירופי חורגות גם במדינות חוף אחרות מחוץ לים האגאי. על פי המרכז המשותף למחקר (JRC) של הנציבות האירופית, כמות הפסולת בחופי אירופה ירדה ב-29 אחוזים בין 2015 ל-2021. עם זאת, בממוצע, הים התיכון עדיין מכיל 233 פריטי פסולת לכל 100 מטר של קו חוף.

"הים התיכון הוא ים סגור למחצה עם חילופים מוגבלים עם האוקיינוס הפתוח ולכן רגיש במיוחד לזיהום. יתר על כן, יש שם תנועת ספנות כבדה", קובע ה-JRC. סביר להניח שפסולת נכנסת לים התיכון שאינה נשטפת בקלות כמו במים פתוחים.
פסולת פלסטיק יכולה להיות קטלנית עבור בעלי חיים ימיים רבים. בעלי חיים רבים בולעים חלקיקי פלסטיק עם מזונם, מה שעלול לגרום לבעיות עיכול ומשקעים רעילים. ההשפעות על בני אדם מצריכת בעלי חיים מזוהמים אינן ידועות כרגע.

כרתים וחלקידיקי - מהנקיים ביותר

למרות האתגרים, יוון התקדמה בניקיון החופים ואיכות המים. המדינה קיבלה לאחרונה את מספר פרסי הדגל הכחול השני בגודלו בעולם עבור ניקיון ואיכות מים טובה, בסך הכל 625 חופים. מבין החופים שזכו בפרס, 146 נמצאים בכרתים ו-104 בחלקידיקי. לפי WWF, קווי חוף נקיים במיוחד נמצאים בכרתים, רודוס, בקוולה, פרדיקה ומזרחית לפיליון.

ליוון יש את קו החוף הארוך ביותר מבין כל מדינות הים התיכון, עם אלפי חופים. הממשלה היוונית באתונה הגדירה כ-240 חופים כחופים בתוליים, בהם אסורות פעילויות מסחריות. ממשלת יוון שואפת להפחית את פסולת הפלסטיק בים בחצי עד 2030 בהשוואה ל-2019 ולהפחית את חלקם של המיקרופלסטיק ב-30 אחוז.