עושים סדר: השינויים שחלו בחברות התעופה במהלך המלחמה

בתחילת מלחמת חרבות ברזל, כמעט כלחברות התעופההזרות עזבו את ישראל. כעבור כמה שבועות, החלה חזרה הדרגתית וכיום, רוב חברות התעופה שפעלו בישראל לפני תקופת המלחמה, כבר חזרו לארץ. עם זאת, ישנו עדיין מחסור משמעותי בהיצע לעומת התקופה שקדמה למלחמה, כאשר חברות תעופה גדולות כמו אמירייטס, אמריקן איירליינס, וירג'ין אטלנטיק, טאפ הפורטוגלית, איזיג'ט, טורקיש איירליינס, קוריאן, קתאי פסיפיק וחברות תעופה נוספות, עדיין לא חזרו לישראל ובכך, הביקושים הגבוהים גוברים על ההיצע, מה שגורם בלא מעט מקרים למחירי טיסות גבוהים.

לצד העובדה שחלק מחברות התעופה הזרות עדיין לא חזרו לישראל, חברות תעופה רבות שכבר חזרו לארץ, מפעילות טיסות בתדירות נמוכה יותר מזו שהייתה בתקופה שקדמה למלחמה וחלקן אף מפעילות את הטיסות לישראל במטוסים קטנים יותר, מה שאומר שגם מהסיבה הזאת, ישנו היצע קטן יותר של מושבים בטיסות מישראל ולישראל וגם זה, בין היתר, גורם לחוסר האיזון בין ההיצע לביקוש בטיסות.

במקביל להיצע הנמוך, ישנו חוסר יציבות בתקופת המלחמה. החודשים הראשונים שבמהלכם בוטלו לא מעט טיסות גרמו לנוסעים רבים לחשוש להזמין טיסות עם חברות תעופה זרות, בעוד שחברות התעופה הישראליות לצד כמה חברות זרות, המשיכו לטוס לאורך כל תקופת המלחמה. ב-14 באפריל, בליל המתקפה האיראנית, השמיים בישראל נסגרו, מה שגרם לכמה חברות משמעותיות כמו אייר קנדה ואיזיג'ט שלא לחזור לישראל עד היום. חברות תעופה זרות נוספות כמו יונייטד ואייר אינדיה חזרו לישראל, אך כעבור כמה שבועות בלבד.

החזרה של ריינאייר לישראל וחוסר ההסכמות עם נתב"ג גרמו לחברה להיעדר מישראל למשך כמה חודשים, חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה שהיא מפסיקה לטוס לישראל במהלך החודשים יולי ואוגוסט בשל שיקולים מסחריים ומקרים שונים בענף התעופה, גורמים לישראלים רבים לחשוש מתהליך הזמנת הטיסות שהפך בחודשים האחרונים ליקר, מסורבל ולפעמים גם מלווה בחוסר ודאות, במיוחד כשמדובר בתקופות מתוחות יותר ובחברות תעופה שאינן ישראליות. חשוב לציין כי היו חברות זרות כמו פליי דובאי, אתיחאד, אוזבקיסטן איירליינס וחברות נוספות שטסו לישראל כמעט לאורך כל תקופת המלחמה.