גורם אמריקני: "אם החקיקה בנושא הוויזות לא תעבור בכנסת הנוכחית - ההליך יתעכב משמעותית"

גורם בכיר בשגרירות ארה"ב בישראל הבהיר היום (חמישי) את המשמעויות של העיכוב בהשלמת החקיקה הנדרשת כדי להכניס את ישראל לתוכנית הפטור מוויזות. לדברי הגורם, קיים מרווח זמנים של בין תשעה חודשים לשנה לפחות בין השלמת החקיקה וההליכים הפרוצדורליים לבין המועד שבו יהיה ניתן להתחיל ליישם בפועל את הפטור.

דברים אלה סותרים למעשה את הטענה של בנימין נתניהו ושל הליכוד, שלפיה לא ייגרם עיכוב בכניסת ישראל לתוכנית כתוצאה מסירוב הליכוד לתמוך בחקיקה הנדרשת להשלמתה. נתניהו טוען כי מייד לאחר שיקים ממשלה יעביר את החקיקה "באופן אחראי", וישראל תספיק להיכנס לתוכנית עד תאריך היעד שנקבע, באביב הקרוב. 

לעומת זאת, דברי הגורם האמריקני מבהירים כי אילו החקיקה הייתה עוברת, הליך היישום של התוכנית כבר היה בעיצומו וניתן היה לעמוד בתאריך היעד שנקבע; אולם כל עוד לא עברה החקיקה אין אפשרות להתחיל בהליך היישום של הכנסת ישראל לתוכנית, ולכן ייגרם עיכוב משמעותי. חשוב לציין כי הגורם האמריקני לא הפנה אצבע מאשימה כלפי נתניהו, הליכוד או גורם פוליטי כלשהו. עם זאת, המשמעות המעשית של דבריו היא שטענת נתניהו אינה תקפה.

"זה חיוני שהכנסת תתקדם עם החקיקה בנושא הוויזות עכשיו, ולא תחכה לממשלה הבאה", הבהיר הגורם. "ככל שהחקיקה תעבור מוקדם יותר, כך נוכל להתחיל מוקדם יותר בתהליכים, שכרגע פשוט לא ניתן לקדם". לדברי הגורם, מדובר בעיקר בהקמת מערכת מחשוב מורכבת לשיתוף מידע בין ישראל ושתי רשויות בארה"ב - המשרד לביטחון המולדת ורשות המכס והגבולות - ובנוסף כל חברות התעופה שטסות בין שתי המדינות, שגם הן יצטרכו להיכלל במערכת. "אם נחכה עד שתוקם ממשלה חדשה יהיה מדובר בעיכוב משמעותי, ולכן הדבר החשוב ביותר הוא לא לאבד מומנטום ולפעול כבר עכשיו, כפי שגם השגריר ניידס הבהיר". 

החקיקה שבמחלוקת אמורה לאפשר לישראל ולארה"ב גישה הדדית מוגבלת למערכות המידע שלהן. כל מדינה תוכל להגיש אלף שאילתות בשנה לגבי אזרחים של המדינה האחרת שמבקשים להיכנס אליה - כולל לגבי הרישום הפלילי שלהם. נתניהו טוען כי מדובר בחדירה לפרטיות שלא ניתן להשלים עימה, זאת למרות שלפני שהוקדמו הבחירות הועבר מלשכתו מסר לשגרירות לפיו הליכוד יתמוך בחקיקה. בפועל, עמדת הליכוד בנושא התהפכה רק לאחר שהתברר כי ישראל הולכת לבחירות, והממשלה הנוכחית תוכל להתהדר בהישג של הפטור מוויזות. 

הגורם האמריקני גם הבהיר כי הדרישות שישראל מתבקשת לעמוד בהן זהות לאלה שכל המדינות שחברות בתוכנית נדרשות ליישם: "אני רוצה להבטיח לכם שהדרישות אינן ייחודיות לישראל - כל אחת מעשרות המדינות שהצטרפה לתוכנית נדרשה לעמוד באותן דרישות. גם מדינות האיחוד האירופי נדרשות לספק את המידע הזה כחלק מתוכנית הפטור מוויזות. 

"סטנדרט אחיד לכל המשתתפות בתוכנית הפטור"

"זה חיוני מבחינת המשרד לביטחון הפנים של ארה"ב וחשוב להבהיר שלא מדובר כאן בעניין ספציפי 'נגד' ישראל, אלא בדרישה מישראל לעמוד בסטנדרט האחיד שנדרש מכל המשתתפות בתוכנית. גם ארגונים אחרים, כמו ארגון התעופה הבינלאומי, מציבים דרישות דומות". 

עוד הבהיר הגורם כי קיימת חשיבות לקידום מיידי של החקיקה גם בהקשר לשיעור הסירובים לבקשות ויזה. הדרישה בחוק האמריקני היא ששיעור הסירובים מבין מגישי הבקשות יהיה פחות מ-3%, ורק אז המדינה יכולה להתקבל לתוכנית הפטור מוויזות. במשך שנים שיעור הסירובים בישראל היה גבוהה יותר באופן משמעותי, והגיע בחלק מהזמן ליותר מ-6%. 

"חשוב להבין שהנתון לגבי שיעור הסירובים לבקשות ויזה 'נחתך' בספטמבר, ולכן השיעור של ספטמבר 2022 יהיה 'נעול' עד ספטמבר 2023", הסביר הגורם. "כרגע נראה שהמגמה חיובית וששיעור הסירובים נמצא בירידה, אף על פי שעדיין אין לנו מספרים סופיים. צריך לנצל את ההזדמנות הזו ולהתקדם, כי אין ערובה לכך ששיעור הסירובים יישאר מתחת לרף הנדרש של שלושה אחוזים גם בין ספטמבר 2023 ל-ספטמבר 2024". 

לדברי הגורם, "עיקר הירידה בשיעור הסירובים נובע מהצלחת הקמפיין שניהלנו למילוי נכון של טפסי הוויזה - רבים מהסירובים בעבר היו טכניים, כתוצאה מטעויות שישראלים ביצעו בהליך הגשת הבקשה, ובשנה האחרונה אנו עדים לשיפור ניכר בתחום הזה. ישראל עשתה התקדמות מדהימה ב-2022. במשך קרוב לשמונה שנים רק 'התקוטטנו' בנוגע לשיעור הסירוב לבקשות הוויזה, ותחת מנהיגותו של השגריר ניידס ושיתוף הפעולה הישראלי הצלחנו להגיע לפריצת דרך".