האירוע נקרא משחק הכדור של את'רסטון, ומקורו ככל הנראה בימי הביניים. פעם בשנה, בדיוק בשעה שלוש אחר הצהריים, נסגר הרחוב הראשי בעיר, וכדור עור נזרק אל תוך קהל של מאות תושבים שמחכים רק לרגע הזה.
מהרגע הזה ועד חמש אחר הצהריים, המטרה פשוטה מאוד לכאורה. להיות האדם שמחזיק את הכדור בידיים בסיום. בפועל, מדובר במאבק פיזי אינטנסיבי שבו הכדור נעלם כמעט מיד בתוך גוש של אנשים.
העיר כולה מתכוננת ליום הזה כמו למבצע צבאי. חנויות ובתי עסק מגנים על חלונות, דלתות נסגרות, והתושבים יודעים שמדובר בכמה שעות שבהן הסדר הרגיל פשוט לא קיים.
בתוך ההמון נוצרת דינמיקה של דחיפות, אחיזות וניסיונות להוציא את הכדור בכל דרך אפשרית. זה נראה כאוטי, ולעיתים אפילו אלים, אבל יש גבול ברור אחד. אסור לפגוע בצורה חמורה או להרוג, והקהילה המקומית מקפידה לשמור על הקו הזה.
מה שמפתיע במיוחד הוא שאין באמת פרס. אין כסף, אין תואר רשמי, אפילו לא משמעות דתית עמוקה. מדובר בכבוד בלבד. הזכות להיות זה שהחזיק את הכדור בסוף המשחק. לפי אחת האגדות המקומיות, בעבר הכדור בכלל היה שק זהב, והזוכה היה מקבל אותו. היום, גם בלי פרס מוחשי, המסורת נשארה חיה, ואולי דווקא בגלל זה.
בסופו של דבר, מדובר באירוע שממחיש משהו עמוק יותר. לא הכל חייב להיות רציונלי או מתגמל כדי לשרוד מאות שנים. לפעמים, מסורת, אדרנלין וכבוד מקומי מספיקים. השאלה המעניינת באמת היא לא מה קורה שם באנגליה, אלא מה היה קורה אם היו מנסים לעשות דבר כזה כאן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו