בצל החשש מחידוש הלחימה בין ישראל לאיראן, בענף התעופה נערכים שוב לאפשרות של סגירת המרחב האווירי הישראלי ולהפסקה זמנית של הפעילות בנמל התעופה בן גוריון. אלא שבניגוד לתרחישים של השבתה ממושכת, גורמים בכירים בענף התעופה מסרו ל"היום" כי המתווה המתוכנן במקרה של חידוש הלחימה מבוסס על סגירה קצרה ככל האפשר וחזרה מהירה לפעילות מוגבלת.
על פי אותם גורמים, במקרה של פרוץ סבב לחימה נוסף, הכוונה היא לסגור את נתב"ג לפרק זמן של עד 12 שעות בלבד, ולאחר מכן לחדש את הפעילות בהדרגה, בכפוף להערכת המצב הביטחונית. בשלב הראשון צפוי הנמל לפעול במתכונת מצומצמת במיוחד, שתאפשר שתי טיסות בשעה בלבד, לצד הגבלה על מספר הנוסעים בכל טיסה.
מדובר במתווה שנועד לצמצם את הפגיעה בתנועת הנוסעים ולאפשר המשך קשר אווירי עם ישראל גם בתקופת לחימה. עם זאת, חידוש הפעילות יהיה תלוי בהתפתחויות הביטחוניות, בהנחיות מערכת הביטחון ובאפשרות להפעיל את הנמל בבטחה.
גם לאחר פתיחתו המחודשת של נתב"ג, הפעילות לא צפויה לחזור מיד לשגרה. הגבלת מספר הטיסות והנוסעים עלולה להוביל לביטולים, לדחיות ולצורך בתעדוף טיסות, במיוחד אם הביקוש ליציאה מישראל או לחזרה אליה יהיה גבוה מהקיבולת שתתאפשר.
דובאי כאות אזהרה: חברות התעופה הזרות לא ממהרות לחזור
בזמן שבישראל נערכים לאפשרות של הסלמה נוספת, המשבר המתמשך בענף התעופה באיחוד האמירויות ממחיש עד כמה השלכותיה של מלחמה אזורית עלולות להימשך גם לאחר חידוש הפעילות בשדות התעופה.
לפי הדיווחים, לפחות 16 חברות תעופה שמרכז פעילותן מחוץ למדינות המפרץ עדיין אינן מפעילות טיסות לדובאי. חלקן כבר הודיעו כי לא ישובו ליעד עד אביב 2027. מדובר בפגיעה משמעותית בקישוריות הבינלאומית של אחד ממרכזי התעופה העמוסים בעולם, אף ששדה התעופה עצמו ממשיך לפעול וחברות מקומיות כמו אמירייטס ופליי דובאי ממשיכות להפעיל טיסות בהיקפים נרחבים.
כך למשל, חברת KLM ההולנדית הודיעה כי לא תחדש את טיסותיה לדובאי עד 27 במרץ 2027, בעוד שסינגפור איירליינס האריכה את השעיית הטיסות עד סוף פברואר. פינאייר ביטלה את פעילותה לדובאי לאורך עונת החורף, אייר קנדה האריכה את השעיית הטיסות עד סוף מרץ, וקתאי פסיפיק מהונג קונג דחתה את חזרתה עד סוף ינואר.
גם קבוצת לופטהנזה, שכבר חידשה את פעילותה לישראל, החליטה לדחות את חזרת חברות הקבוצה לדובאי עד 25 בנובמבר. בריטיש איירווייז, לעומת זאת, מתכננת לחדש את הטיסות לדובאי ב-3 בנובמבר, לאחר שחזרה לישראל ב-25 באוקטובר.
כפי שכבר ראינו בסבבי הלחימה הקודמים, ההחלטות על חזרה לפעילות מתקבלות בנפרד על ידי כל חברה, בהתאם להערכת הסיכונים, למגבלות המרחב האווירי, לעלויות התפעול ולשיקולים מסחריים.
האם ישראל עלולה להיות הבאה בתור?
מבחינת ענף התעופה הישראלי, זהו אחד החששות המרכזיים לקראת אפשרות של חידוש הלחימה. גם אם נתב"ג ייסגר ל-12 שעות בלבד, כפי שמתוכנן במתווה שעליו מצביעים הגורמים בענף, אין בכך כדי להבטיח שחברות התעופה הזרות יחדשו את פעילותן מיד לאחר פתיחתו.
חברות בינלאומיות עשויות להחליט על השעיית טיסות לתקופות ממושכות יותר, גם כאשר המרחב האווירי הישראלי פתוח. במקרים כאלה, משך ההשבתה בפועל עבור נוסעי אותן חברות אינו נקבע רק על ידי הרשויות בישראל, אלא גם על ידי הנהלות החברות וגורמי הביטחון שלהן.
אם חברות זרות יחליטו שוב להפסיק לטוס לנתב"ג, ההשלכות על הנוסעים הישראלים עלולות להיות משמעותיות: צמצום היצע המושבים, ירידה בתחרות, התייקרות כרטיסי הטיסה ופגיעה באפשרויות ההגעה ליעדים שונים בעולם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

