מי שרוצה לטוס בימים אלה מישראל לאיחוד האמירויות נדרש לשלם מחיר שמזכיר יותר טיסה לניו יורק או ליעדים במזרח הרחוק מאשר טיסה קצרה יחסית למפרץ. מחירי כרטיסי הטיסה הלוך ושוב לאבו דאבי מתחילים בכ-1,300 דולר, כאשר מדובר בכרטיס בסיסי שאינו כולל מזוודה. מאחורי המחירים הגבוהים עומד משבר תעופתי וביטחוני מתמשך, שבשלב זה לא נראה לו פתרון.
נכון לעכשיו, אתיחאד היא חברת התעופה היחידה שמפעילה טיסות ישירות בין ישראל לאיחוד האמירויות. היעדר התחרות מאפשר למחירים להישאר ברמות גבוהות במיוחד, בעוד הנוסעים המעוניינים להגיע לדובאי או לאבו דאבי נאלצים להתמודד עם היצע מצומצם ועם עלויות חריגות ביחס למרחק הטיסה.
בתוך חודש המחירים כמעט הוכפלו
עד כמה השפיעה הפסקת הטיסות של פליי דובאי על מחירי הכרטיסים ניתן ללמוד מבדיקת מחירים שערכנו במהלך ספטמבר, עוד לפני ניסיון החטיפה. באותה בדיקה מצאנו כי מחירי טיסות הלוך ושוב לאבו דאבי עם אתיחאד, ליציאות במהלך אוקטובר, החלו בכ-700 דולר לכרטיס בסיסי ללא מזוודה. כעת, לאחר שפליי דובאי הפסיקה להפעיל טיסות לישראל ואתיחאד נותרה החברה היחידה שמפעילה טיסות ישירות לאמירויות, המחיר ההתחלתי כבר עומד על כ-1,300 דולר – זינוק של כ-86%.
המשמעות היא תוספת של כ-600 דולר לנוסע, או כ-2,400 דולר למשפחה בת ארבע נפשות, עוד לפני תשלום על כבודה. הפער ממחיש את ההתייקרות החדה שנרשמה בעקבות צמצום התחרות בקו, בזמן שהמשבר הביטחוני נמשך ואין צפי לחזרת הטיסות.
אלא שמאחורי משבר המחירים מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, הכוללת את החקירה המתנהלת באמירויות בעקבות ניסיון חטיפת טיסת פליי דובאי לישראל, מחלוקת ביטחונית שטרם נפתרה בין הרשויות בישראל ובאמירויות, ומגעים מדיניים שהוקפאו ללא מועד לחידושם.
חקירת ניסיון החטיפה: ישראל עדיין ממתינה לממצאים
כמעט חודש חלף מאז ניסיון החטיפה של טיסת פליי דובאי FZ1073, שהמריאה מדובאי לישראל ב-30 בספטמבר ונאלצה לנחות נחיתת חירום בסעודיה, בעקבות ניסיון השתלטות על המטוס מצד טייס המשנה.
האירוע החריג, שהסתיים ללא אסון בזכות פעולות אנשי הצוות, העלה שאלות קשות בנוגע למנגנוני הבידוק והאבטחה של צוותי האוויר. באיחוד האמירויות נמשכת חקירת האירוע, אולם לפי גורמים המעורים בפרטים, עד כה לא הוצגו לישראל ממצאי החקירה.
בשלב זה גם לא ברור מתי צפויים להתפרסם ממצאים רשמיים, ומה תהיה משמעותם מבחינת חידוש פעילותן של חברות התעופה בקו לישראל.
היעדר הממצאים מותיר שאלות מהותיות ללא מענה, ובראשן כיצד הצליח טייס המשנה להגיע לתא הטייס למרות מנגנוני הסינון והבקרה, והאם נדרשים שינויים נוספים בנהלי האבטחה.
המחלוקת הביטחונית שלא נפתרה
במקביל לחקירת האירוע, ממשיכה להעיב על היחסים התעופתיים בין המדינות מחלוקת ביטחונית נפרדת, הנוגעת לדרישות שהציב השב"כ להפעלת הטיסות.
בלב המחלוקת עומדות דרישות אבטחה ישראליות הנוגעות, בין היתר, לעמדות הבידוק ולסידורי הביטחון הנדרשים לצורך הפעלת הטיסות. הדרישות הללו אינן מאושרות בשלב זה על ידי הרשויות באמירויות, ולכן לא הושגה הסכמה שתאפשר את חידוש הפעילות.
למעשה, מדובר בשני נושאים שונים שמשתלבים כעת למשבר אחד: מצד אחד חקירת ניסיון החטיפה שטרם הסתיימה, ומצד שני מחלוקת ביטחונית שהתקיימה גם קודם לכן ועדיין אינה פתורה.
המשמעות היא שגם אם חקירת ניסיון החטיפה תסתיים בקרוב, אין בכך בהכרח כדי להבטיח את חזרתן של חברות התעופה הישראליות לדובאי.
המשלחת בוטלה, והמגעים הוקפאו
אחד הסימנים הבולטים לעומק המשבר הוא ביטולה של משלחת ישראלית שתוכננה לצאת לאיחוד האמירויות כדי לדון בהסדרת סוגיות הביטחון ובאפשרות לחדש את הטיסות לדובאי.
המשלחת, שתוכננה במסגרת המאמצים בהובלת שרת התחבורה מירי רגב, לא יצאה בסופו של דבר. נכון לעכשיו, לא מתוכננת יציאה של משלחת חלופית בזמן הקרוב.
משמעות הדבר היא שהמאמצים למציאת פתרון מצויים למעשה בהקפאה. אין מועד מוסכם לחידוש הדיונים, אין הסכמות חדשות בנושאי הביטחון, וגם לא נקבע תאריך יעד לחזרת הטיסות.
עבור חברות התעופה הישראליות, מדובר בהמשך חוסר הוודאות התפעולי והמסחרי. עבור הנוסעים, המשמעות מוחשית הרבה יותר: האפשרות לטוס לאמירויות במחירים תחרותיים הולכת ומתרחקת.
הנוסעים משלמים את המחיר
עד למשבר, דובאי ואבו דאבי היו יעדים שנהנו מביקוש משמעותי בקרב הישראלים, הן לחופשות והן כנקודות מעבר לטיסות המשך לאסיה וליעדים נוספים. התחרות בין חברות התעופה אפשרה לנוסעים לבחור בין מגוון טיסות, שעות ומחירים.
כעת התמונה שונה לחלוטין. כאשר רק חברה אחת מפעילה טיסות ישירות, האפשרויות מצטמצמות והמחירים מטפסים. כרטיס הלוך ושוב במחיר התחלתי של כ-1,300 דולר, ללא מזוודה, הופך חופשה קצרה באמירויות להוצאה משמעותית עוד לפני עלויות המלון, הארוחות והבילויים.
המחירים הגבוהים פוגעים גם באטרקטיביות של האמירויות כתחנת מעבר לטיסות המשך. אחת הסיבות המרכזיות לכך שהיעד הפך לפופולרי בקרב הישראלים הייתה האפשרות להגיע באמצעותו ליעדים רחוקים במחירים תחרותיים. כאשר עלות הטיסה לאמירויות עצמן גבוהה כל כך, גם היתרון הזה נשחק.
בשלב זה אין בשורה לנוסעים. חקירת ניסיון החטיפה נמשכת, המחלוקת הביטחונית נותרה בעינה, המשלחת הישראלית אינה צפויה לצאת בקרוב, ואין צפי ברור לחידוש הטיסות של החברות שנעדרות מהקו.
וכך, בזמן שההכרעות הביטחוניות והמדיניות מתעכבות, מי שמשלם את המחיר הוא הציבור הישראלי, שנדרש להוציא סכומים של טיסה בין־יבשתית כדי להגיע ליעד שנמצא במרחק של שעות טיסה ספורות בלבד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו