עד מאסר עולם: העונש המקסימלי לעבריין שהמציא שיש פצצות במטוסים

שלושה דיווחים כוזבים על פצצה או חומר נפץ בטיסות לישראל וממנה, נרשמו לאחרונה: שניים בטיסות של חברת דלתא איירליינס ואחד דווח אתמול (ראשון) בטיסה של אוסטריאן איירליינס. גם כאשר מתברר כי מדובר בהתרעת שווא, עצם הדיווח מחייב את גורמי התעופה להתייחס אליו כאיום ממשי, ועלול להוביל לנחיתת חירום או לנחיתה לא מתוכננת, לבדיקות ביטחוניות ממושכות ולשיבושים בלוח הטיסות.

כיצד מתמודדים עם דיווחים כאלה, האם הנוסעים יודעים על החשד בזמן הטיסה ומה הנזק שעלולה לגרום הודעה כוזבת אחת? ד"ר עוזי פרוינד-פיינשטיין, מומחה לתעופה ובכיר במחלקה לניהול תיירות ומלונאות באקדמית כנרת, מסביר.

כאמור, גם כאשר דיווח על פצצה במטוס נשמע כמו מתיחה או "הטרלה", מבחינת רשויות התעופה מדובר באיום ממשי עד שיוכח אחרת. "ההיסטוריה התעופתית רצופה במקרים שבהם פצצות שהוטמנו במטוסים הובילו לאסונות, ולכן חברות התעופה והרשויות אינן יכולות להרשות לעצמן להתעלם מאף התרעה".

למי בכלל מגיע הדיווח על פצצה במטוס?

"דיווחים מסוג זה יכולים להגיע למשטרה, לחברות התעופה, להנהלות שדות התעופה ואפילו לעיתונאים, אך בסופו הדיווח חייב להגיע לצוות הטייסים לרוב באמצעות הפיקוח האווירי שבמרחב שלו הם טסים. הטייסים מעדכנים את חברת התעופה ובמקביל את מנהל או מנהלת צוות הדיילים, שמעבירים את המידע לשאר אנשי הצוות בדיסקרטיות. ככל הנראה הנוסעים במטוס לא ידעו על החשד לפצצה בזמן הטיסה כדי למנוע פאניקה, ויקבלו הסבר אחר לצורך בנחיתה לא מתוכננת", מסביר פרוינד-פיינשטיין.

מה גודל הנזק בהתרעת שווא?

"כשמטוס נמצא באוויר השאיפה היא להנחית אותו בהקדם האפשרי, ואילו על הקרקע מתחילה בדיקה יסודית של תא הנוסעים, המזוודות, תאי המטען וכל מטען מסחרי או דואר שנמצא במטוס. גם אם בסופו של דבר מתברר שמדובר בדיווח שווא, הנזק כבר עלול להיות עצום. סריקות כאלה עשויות להימשך שעות ארוכות ובמקרים רבים צוות הטייסים הפעיל כבר לא יוכל להמשיך בטיסה בשל מגבלות שעות העבודה.

"חברת התעופה תידרש למצוא פתרונות לנוסעים, לרבות לינה במלונות או העברתם לטיסות חלופיות, וכל עיכוב כזה עלול לשבש גם טיסות נוספות שהמטוס אמור לבצע. הפגיעה משמעותית במיוחד עבור חברות תעופה בעלות צי מטוסים מצומצם, או כאשר המטוס נוחת בשדה תעופה שבו אין לחברה פעילות קבועה".

"דווקא העובדה שאפשר לשתק טיסה שלמה באמצעות הודעה אחת בלבד הופכת את דיווחי השווא לכלי פגיעה אפקטיבי בתעופה. גורם המעוניין לפגוע בתיירות לישראל יכול באמצעות דיווח כזה לשבש טיסות, לגרום לחברות התעופה נזקים כלכליים ולייצר הד תקשורתי נרחב, מבלי שהוטמנה פצצה בפועל. ניתן להתחקות אחר מקור האיומים באמצעות כלים טכנולוגיים, אך יש גם דרכים להקשות על זיהוי המדווחים. הענישה בגין דיווחי שווא משתנה בהתאם לחוק בכל מדינה".

מה מקשה על זיהוי המדווחים?

חקירת דיווחים כוזבים עלולה להיות מורכבת כאשר המדווח משתמש בזהות בדויה או בחשבון אנונימי, או כאשר אמצעי התקשורת שבו נעשה שימוש אינו רשום על שמו. גם שירותים טכנולוגיים מסוימים עשויים להקשות על קישור בין פעילות מקוונת לבין המשתמש שעומד מאחוריה. במקרים אחרים, האיום מועבר לחברת התעופה או לרשות דרך צד שלישי, ולא ישירות ממי שחיבר אותו. קושי נוסף עשוי להתעורר כאשר הנתונים הטכניים הרלוונטיים אינם זמינים עוד.

מה העונש על דיווח כוזב על פצצה במטוס?

העונש על דיווח כוזב על פצצה במטוס משתנה ממדינה למדינה, בהתאם לנסיבות המקרה ולעבירות שבהן מואשם החשוד. בארה"ב, סעיף 46507 בקוד החוקים הפדרלי קובע כי מסירת מידע כוזב ביודעין ובזדון, או תוך התעלמות פזיזה מסיכון לחיי אדם, בנוגע לניסיון לבצע עבירה מסוימת בתחום התעופה, עלולה להביא לקנס, לעד חמש שנות מאסר או לשניהם.

בישראל, דיווח כוזב על פצצה במטוס עלול להיחשב לעבירה פלילית חמורה, ובנסיבות מסוימות העונש עשוי להגיע ל-20 שנות מאסר.

בבריטניה, סעיף 3 לחוק ביטחון התעופה משנת 1982 קובע עבירה של מסירת מידע כוזב, מטעה או שקרי בפרט מהותי, כאשר מסירתו מסכנת או עלולה לסכן את בטיחות המטוס במהלך טיסה. העונש המרבי הקבוע בחוק בגין עבירה זו הוא מאסר עולם. חשוב להדגיש כי מדובר בעונשי המקסימום הקבועים בחוק, ולא בעונשים אוטומטיים המוטלים בכל מקרה של דיווח שווא. העונש בפועל תלוי בנסיבות ובדין החל.