מערכת הבקרה הביטחונית של ישראל זיהתה איש צוות שאינו עומד בדרישות החדשות שהוטלו על חברות התעופה הזרות, אך הזיהוי התרחש רק לאחר שהמטוס כבר המריא לעבר נמל התעופה בן גוריון. המקרה, שנחשף בחדשות 13, ממחיש את אחת מנקודות התורפה המרכזיות במערך אבטחת התעופה: העיתוי המאוחר שבו מתקבל המידע עלול להגביל את האפשרות למנוע מראש אירוע ביטחוני.
מטוס מטען של חברת "אתיופיאן איירליינס" יצא מאדיס אבבה בדרכו לישראל, כשעל סיפונו איש צוות בעל אזרחות אינדונזית. מאחר שאינדונזיה אינה מקיימת יחסים דיפלומטיים עם ישראל, נוכחותו על הטיסה מנוגדת להנחיות הביטחוניות החדשות שהועברו לחברות הזרות.
אלא שהמידע על זהות אנשי הצוות הגיע למערכת הבקרה הישראלית רק לאחר שהמטוס כבר עזב את הקרקע באתיופיה. בעקבות הזיהוי המאוחר, המטוס לא הורשה להיכנס למרחב האווירי של ישראל ונדרש להסתובב ולשוב לנקודת המוצא שלו.
המערכת זיהתה - אך האם זה מספיק?
לכאורה מדובר בהצלחה של מנגנון הבקרה, שכן איש הצוות החריג זוהה והמטוס נבלם בטרם נחת בנתב"ג. עם זאת, התקרית מציפה בעיה מהותית בענף התעופה, שאינה קשורה לעצם הזיהוי אלא לעיתוי שבו הוא מתבצע.
בעקבות ניסיון הפיגוע בטיסת "פליי דובאי", הוחמרו משמעותית דרישות הביטחון המופנות לחברות תעופה זרות. בין היתר, החברות נדרשו לוודא שצוותי האוויר עברו בדיקות רקע ביטחוניות עדכניות, ושלא ישובצו לטיסות לישראל אנשי צוות המחזיקים באזרחות (לרבות אזרחות כפולה) של מדינות ללא יחסים דיפלומטיים עם ישראל.
האירוע הנוכחי מדגיש את הפער שבין קביעת ההנחיות ליכולת לאכוף אותן מבעוד מועד: בעוד שנתוני נוסעים מועברים לרשויות זמן רב לפני הטיסה, המידע על צוותי האוויר מתקבל בסמוך להמראה או לאחריה. כעת עולה השאלה המרכזית - מדוע המידע הדרוש לבדיקת הצוות אינו מתקבל מספיק זמן לפני שהמטוס ממריא לדרכו.
