הכתובת הייתה על הקיר: הגוף שהיה אמור למנוע את הכשל - ולא הוקם
בעוד משרד התחבורה והשב"כ מתווכחים מי אחראי למה במערך אבטחת הטיסות לישראל, מתברר כי כבר בעבר זוהה הכשל והוצע מהלך שנועד להתמודד עם פיצול האחריות בין הגופים • משרד התחבורה חושף כעת כי שתי ועדות בראשות המל"ל המליצו על שינוי משמעותי, אך הוא מעולם לא יצא לפועל • אירוע פליי דובאי מחזיר כעת את ההמלצות שלא יושמו למרכז הדיון

על רקע חילופי ההאשמות סביב הכשל שנחשף בעקבות האירוע בטיסת פליי דובאי, מתברר כי פתרון שנועד להתמודד בדיוק עם פיצול האחריות בין הגופים כבר היה על השולחן, אך מעולם לא יושם.
בתגובה שמסר היום (ראשון) משרד התחבורה חשף המשרד כי שתי ועדות שפעלו בעבר בראשות המל"ל המליצו על הקמת רשות ממלכתית לאבטחת התעופה, שתהיה אחראית על כלל הטיסות. אלא שהרשות לא הוקמה.
"משרד התחבורה תמך ועדיין תומך בהקמת גוף מתכלל כזה, אך ההמלצות לא יושמו", נמסר מהמשרד. עוד הדגישו כי "הקמת הרשות והסדרת סמכויותיה ומשאביה מחייבות החלטה ממשלתית".
המשמעות מקבלת משנה תוקף דווקא כעת, כאשר מתברר כי האחריות על ההיבטים השונים של אבטחת טיסות זרות מפוצלת בין משרד התחבורה, חברות התעופה, רשויות במדינות המוצא וגופי הביטחון הישראליים, כאשר אין גוף ממלכתי אחד שמחזיק בידיו את מלוא התמונה.
המבקר כבר קרא ל"ראייה מתכללת"
הצורך בגוף או במנגנון שיראה את התמונה המלאה אינו עולה לראשונה בעקבות אירוע פליי דובאי.
בדוח מבקר המדינה בנושא אבטחת התעופה הבינלאומית הומלץ למל"ל לבצע עבודת מטה יחד עם משרד התחבורה, משרד האוצר, רשות שדות התעופה, שב"כ והמשטרה, ולבחון את מערך אבטחת התעופה האזרחית הבינלאומית בישראל על כלל היבטיו - כולל התעופה הזרה הנכנסת לישראל.
המבקר המליץ כי בסיום העבודה יובאו לראש הממשלה ולקבינט המלצות להסדרת האחריות ולהקצאת המשאבים, באופן שיבטיח "ראייה מתכללת". בנוסף נקראו ראש הממשלה, שרת התחבורה ושר האוצר לגבש מדיניות כוללת בתחום.
בעקבות הדוח החליט הקבינט במאי 2024 על הקמת צוות בראשות המל"ל, בהשתתפות הגופים הרלוונטיים, לבחינת מערך אבטחת התעופה ולגיבוש המלצות לשינויים.
אלא שכעת מתברר כי הרעיון להקים גוף ממלכתי מתכלל לא הבשיל להחלטה שתביא להקמתו בפועל.
"משרד התחבורה אינו גוף מודיעיני"
הפער הזה בולט במיוחד בתגובת משרד התחבורה עצמו. מצד אחד, המשרד מדגיש כי אגף הביטחון אחראי להסדרי הביטחון בתעופה הזרה הנכנסת לישראל כבר עשרות שנים. גם באתר הרשמי של המשרד מוגדר אחד מתפקידי האגף כ"אבחון ביטחוני של טיסות זרות החוצות/מגיעות לישראל".
מצד שני, בתגובה שנמסרה היום מדגיש המשרד: "משרד התחבורה אינו גוף מודיעיני, ואין בידיו הכלים לבצע בדיקות רקע מודיעיניות לאנשי צוות ולנוסעים".
לטענת המשרד, עבודתו מבוססת על תרחישי הייחוס והערכות האיום המתקבלים מגורמי הביטחון, לצד הסדרי האבטחה במדינות המוצא, דרישות ישראליות, התחייבויות של חברות התעופה ובקרות שנערכות בחו"ל.
דווקא ההסבר הזה מחדד את שאלת התכלול: כאשר המידע, הסמכויות והיכולות מפוזרים בין כמה גופים - מי אמור לחבר את כל החלקים ולוודא שהמידע מגיע למקום הנכון לפני שהמטוס ממריא לישראל?
משרד התחבורה נגד הפרסום: "פייק ושקרים"
בתוך כך, משרד התחבורה דוחה בתוקף את הפרסום בגלי צה"ל מהבוקר, שלפיו האחריות לטיסות הזרות הועברה אליו בשנים האחרונות ולא מומשה.
לטענת המשרד, המסמך שעליו התבסס הפרסום עוסק בטיסות חכורות שמפעילות חברות ישראליות ולא בטיסות של חברות זרות. במשרד טוענים כי האחריות להסדרי הביטחון של התעופה הזרה הנכנסת לישראל נמצאת בידיו כבר משנת 1977.
לדברי המשרד, השינוי שהחל ב-2021 נגע לטיסות החכורות: שב"כ המשיך לטפל בטיסות שהוגדרו בסיכון גבוה, ואילו לגבי יתר הטיסות נוצר פער. לאחר עבודת מטה בהובלת המל"ל הסכים משרד התחבורה לקבל מתחילת 2026 את האחריות לטיסות החכורות שאינן מאובטחות בידי שב"כ, בכפוף לתקציב ולתקנים.
"גורמים זרים מתדרכים פייק ושקרים ומטעים אתכם בצורה מכוונת", נמסר ממשרד התחבורה.
אלא שמעבר למחלוקת על הפרשנות למסמכים ועל חלוקת האחריות לאורך השנים, תגובת המשרד מעלה מחדש שאלה רחבה יותר: אם שתי ועדות בראשות המל"ל כבר הגיעו למסקנה שנדרש גוף ממלכתי אחד שיתכלל את אבטחת התעופה - מדוע הוא מעולם לא הוקם, ומי החליט להשאיר את המערך מפוצל בין הגופים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו