לא פעם ראשונה: התקרית הגדולה הקודמת של ''פליי דובאי''
עשר שנים לפני האירוע בטיסה לתל אביב, מטוס של פליי דובאי התרסק ברוסיה אחרי שני ניסיונות נחיתה במזג אוויר סוער, וכל 62 האנשים שעליו נהרגו • מקליטי הטיסה חשפו מה קרה בתא הטייס בשניות האחרונות, והרגע שבו הכול השתנה
| עודכן:

ב-19 במרץ 2016 התרסק מטוס בואינג 737-800 של חברת פליי דובאי במהלך ניסיון נחיתה שני בנמל התעופה רוסטוב על הדון שבדרום רוסיה. המטוס פגע בקרקע במהירות של יותר מ-600 קמ"ש ובזווית אף של יותר מ-50 מעלות כלפי מטה. כל 62 האנשים שהיו על המטוס, 55 נוסעים ושבעה אנשי צוות, נהרגו.
האסון חוזר לתודעה היום, אחרי האירוע הדרמטי בטיסת פליי דובאי מדובאי לתל אביב, שהסתיים בנחיתת חירום בסעודיה ובחשד לתקיפה בתא הטייס.
טיסה במזג אוויר קשה
טיסה FZ981 המריאה מדובאי בשעה 18:37 UTC ב-18 במרץ 2016, בדרכה לרוסטוב על הדון. חלקה הראשון של הטיסה עבר ללא אירועים חריגים, אך עם התקרבות המטוס לשדה התעופה שררו באזור תנאי מזג אוויר קשים. בסיס העננים היה בגובה של 630 מטרים, הרוח נשבה מכיוון 230 מעלות במהירות של 13 מטרים בשנייה, עם משבים של עד 18 מטרים בשנייה, ובאזור נרשמו גשם קל, ערפילים, מערבולות אוויר קשות וגזירת רוח בינונית.
הצוות ביצע גישה ידנית למסלול 22, כשהטייס האוטומטי מנותק. בשעה 22:42 UTC, במהלך הגישה הראשונית ובגובה של כ-340 מטרים, התקבלה במטוס התרעת גזירת רוח. הצוות החליט לבצע הליכה סביב, כלומר לבטל את הנחיתה ולעלות מחדש, ולאחר מכן נכנס לדפוס המתנה בתקווה לשיפור בתנאי מזג האוויר.
ניסיון הנחיתה השני
בשעה 00:28, לאחר המתנה של כשעה ו-46 דקות, עזב המטוס את דפוס ההמתנה והחל להתקרב פעם נוספת לנמל התעופה. גם הפעם בוצעה הגישה באופן ידני. בגובה של כ-220 מטרים, כ-4.5 ק"מ לפני המסלול, התקבלה התרעת גזירת רוח נוספת והצוות החליט לבצע הליכה סביב שנייה. המטוס החל לטפס במהירות אנכית של עד 20 מטרים בשנייה, כשהמנועים מוגדרים לדחף המראה והליכה סביב מרבי.
במהלך ההליכה סביב קבע הצוות את המדפים ל-15 מעלות וקיפל את כן הנסע. בגובה של כ-600 מטרים הגיע המטוס לזווית אף של 18 מעלות כלפי מעלה. בשלב זה דחף הטייס המטיס את הסטיק קדימה. הפעולה גרמה לירידה בתאוצה האנכית ולעלייה במהירות האוויר, ובעקבות זאת התקפל מנגנון המדפים באופן אוטומטי מ-15 ל-10 מעלות, לאחר שהמטוס עבר מהירות של 200 קשר.
12 השניות שהכריעו
למשך כשלוש שניות חלה ירידה בדחף המנועים, שגרמה לירידה במהירות ולחזרת המדפים ל-15 מעלות. אולם לאחר שהצוות החזיר את המנועים לדחף המרבי, המהירות שוב עלתה והמדפים התקפלו פעם נוספת ל-10 מעלות. הם נותרו בתצורה זו עד להתרסקות. הטייס המטיס המשיך למשוך בהגה הגובה והמטוס המשיך לטפס, בקצב שהגיע ל-16 מטרים בשנייה.
בגובה של כ-900 מטרים התרחש שינוי חד נוסף: במקביל לפקודה להורדת האף, המייצב האופקי עבר ממצב של 2.5 מעלות אף למעלה ל-2.5 מעלות אף למטה. מקליט נתוני הטיסה תיעד פקודת Nose Down שנמשכה כ-12 שניות, בעוד שמקליט הקול בתא הטייס תיעד את הצליל האופייני של גלגלי הקיזוז הממוקמים משני צדי הקונסולה המרכזית.
62 איש נהרגו מיד
לאחר שהמטוס הגיע לגובה של כ-1,000 מטרים, הוא עבר במהירות לנסיקה שלילית ולהנמכה, עם תאוצה אנכית של מינוס 1g. הצוות ניסה להתאושש מהצלילה, אך לא הצליח למנוע את התאונה. המטוס פגע בקרקע באזור המסלול, כ-120 מטרים מתחילתו, במהירות של יותר מ-600 קמ"ש ובזווית אף של יותר מ-50 מעלות כלפי מטה. המטוס הושמד לחלוטין, וכל 62 האנשים שהיו עליו נהרגו.
החקירה הרשמית של ועדת התעופה הבין-מדינתית הסתיימה בנובמבר 2019. במהלך החקירה נבדקו, בין היתר, נתוני מכשירי ההקלטה, מערכות המטוס, תנאי מזג האוויר, פעולות הצוות והכשרתו.
