"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שדה התעופה הנידח עלול להיסגר - חברות התעופה מזהירות מההשלכות

בלב האוקיינוס השקט, בין צפון אמריקה לאסיה, נמצא שדה תעופה שכמעט ולא מפעיל טיסות נוסעים, אך משמש שדה חירום חיוני למטוסים החוצים את הים • הוא זקוק להשקעה של יותר מ-100 מיליון דולר עבור שיפוץ • חברת תעופה אוסטרלית מזהירה כי אובדן האפשרות להשתמש בו עלול להוסיף 2.2 טונות דלק לטיסה מסידני ללונדון

0השמעה
מזהירה מהשלכות של סגירת השדה. קאנטס , GettyImages
מזהירה מהשלכות של סגירת השדה. קאנטס | צילום: GettyImages

באמצע האוקיינוס השקט, כ-2,100 ק"מ מצפון-מערב להונולולו ובערך באמצע הדרך בין צפון אמריקה לאסיה, נמצא שדה תעופה קטן שכמעט ואינו מוכר לנוסעים. "אטול מידוויי" (נקרא גם הנדסרון פילד) לא מפעיל כיום טיסות מסחריות סדירות, אך הוא משמש נקודת חירום חשובה למטוסים החוצים את האוקיינוס השקט. כעת עולה חשש כי ללא השקעה משמעותית בתשתיות, השדה עלול לאבד את מעמדו כשדה חלופי לטיסות ארוכות.

אטול מידוויי הוא טריטוריה אמריקנית המשתרעת על כ-6.2 קמ"ר ומתגוררים בה כ-40 בני אדם, רובם עובדי בתחומי דגה וחיות בר או קבלנים. שדה התעופה מופעל על ידי השירות, ומסלולו היחיד, באורך של כ-2,377 מטרים, מסוגל לקלוט גם מטוסים רחבי גוף. חשיבותו נובעת בעיקר ממיקומו: במרחב העצום של האוקיינוס השקט יש מעט מאוד שדות תעופה שאליהם ניתן להפנות מטוס נוסעים במקרה חירום.

המיקוןם של אטול מידוויי | צילום: גוגל מפות

נדרש שיקום בעלות של יותר מ-100 מיליון דולר

השדה זקוק לשיקום נרחב בעלות של יותר מ-100 מיליון דולר, הכולל כרסום וריבוד מחדש של המסלול, תיקונים לסוללת הים ושדרוגים נוספים. כיום הוא מקבל כ-2.5 מיליון דולר בשנה מתקציב רשות התעופה הפדרלית האמריקנית ועוד כ-2.6 מיליון דולר משירות הדגה וחיות הבר, אך לפי מסמכי התכנון הסכומים אינם מספיקים לצורכי השיקום.

הנושא הפך לאחרונה לדחוף יותר עבור תעשיית התעופה. הפדרציה האמריקנית של משלחי הטיסות, האחראים בין היתר על תכנון מסלולי הטיסה והדלק, הגישה ל-FAA (רשות התעופה) מסמך שבו היא קוראת להשאיר את מידוויי כשדה חירום לטיסות ארוכות מעל האוקיינוס השקט.

לטענת הפדרציה, אם מידוויי ייסגר או לא יוכל לשמש עוד כשדה חירום, מספר האפשרויות העומדות בפני מטוסים שטסים מעל האוקיינוס השקט יצטמצם. חלק מהשדות האחרים באזור סובלים ממגבלות מזג אוויר, שעלולות להקשות על נחיתת חירום.

אטול מידוויי. דורש שיפוץ |

החשיבות של השדה כבר באה לידי ביטוי בעבר. במסמכי ה-FAA מתועדות 11 נחיתות חירום במידוויי בין 2003 ל-2021. לפחות ארבע מהן היו של טיסות נוסעים מסחריות, שבהן היו יחד יותר מ-800 נוסעים ואנשי צוות. בין הסיבות לנחיתות היו עשן בתא הנוסעים, שמשה קדמית שניזוקה ובעיית לחץ שמן במנוע.

גם חברת התעופה האוסטרלית Qantas עוקבת אחר עתידו של השדה. החברה מתכננת להתחיל ב-2027 את Project Sunrise, שיכלול טיסות ישירות מסידני ללונדון. במסלול המתוכנן, המטוסים אמורים לטוס צפונה דרך אזור אלסקה, כאשר מידוויי עשוי לשמש אחד משדות החירום במקרה הצורך. ב-Qantas מסרו כי אם לא ניתן יהיה להשתמש במידוויי, המטוסים יצטרכו לשאת כ-2,200 ק"ג דלק נוספים. המשמעות עשויה להיות פחות מקום לנוסעים, עם אובדן של יותר מ-20 מושבים.

עם זאת, סגירת מידוויי לא אומרת שכל הטיסות מעל האוקיינוס השקט יצטרכו לשנות את מסלולן. החשש הוא בעיקר מכך שלחברות התעופה יהיו פחות אפשרויות במקרה של תקלה, מזג אוויר קשה או אירוע בלתי צפוי במהלך הטיסה. כעת ממתינים בענף להחלטות בנוגע להשקעה הנדרשת בשדה ולהמשך השימוש בו כנקודת חירום לטיסות החוצות את האוקיינוס השקט.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר