לעמוד בתור לצ'ק־אין, לשלוף את הדרכון בביקורת הגבולות, להוציא את המחשב והנוזלים מהתיק בבידוק הביטחוני ולהדביק תג נייר על המזוודה - כל אלה עשויים להפוך בעתיד לזיכרון מהעבר. ואם התוכניות השאפתניות של דובאי יתממשו, גם הטרמינל עצמו ייראה פחות כמו שדה תעופה ויותר כמו שילוב של גן טרופי, מרכז בילוי ומתחם עתידני.
מנכ"ל Dubai Airports, פול גריפית'ס, חשף בימים האחרונים פרטים חדשים על החזון שמאחורי נמל התעופה הבינלאומי אל־מקטום (DWC), שאליו צפויה לעבור בהדרגה הפעילות של נמל התעופה הבינלאומי של דובאי (DXB).
השלב הראשון צפוי להתחיל לפעול ב־2032, וכאשר הפרויקט יושלם במלואו הוא מתוכנן להגיע לקיבולת של עד 260 מיליון נוסעים בשנה ולהפוך לנמל התעופה הגדול בעולם.
קונים כרטיס והצ'ק־אין נעלם
הרעיון שעומד מאחורי השדה החדש פשוט למדי: לגרום לנוסע לבצע כמה שפחות פעולות בדרך למטוס. לפי גריפית'ס, חלק גדול מההליך יתבצע כבר בעת רכישת כרטיס הטיסה. פרטי הנוסע והדרכון ייקלטו מראש, כך שבהגעה לשדה לא יהיה עוד צורך לעמוד מול דלפק כדי לבצע צ'ק־אין באופן שבו אנחנו מכירים אותו כיום.
לאחר מסירת המזוודה, הנוסע אמור פשוט להמשיך בדרכו. מערכות זיהוי פנים ומצלמות שיוצבו בתקרות ובקירות יזהו אותו ואת הטיסה שאליה הוא רשום, במטרה לצמצם משמעותית גם את הצורך לשלוף את הדרכון שוב ושוב. "כל הרעיון הוא שתהליך הצ'ק־אין פשוט ייעלם", אמר גריפית'ס, שהגדיר את התוכנית כ"פירוק" של חוויית שדה התעופה המסורתית.
גם תגי הנייר המודבקים למזוודות נמצאים על הכוונת. גריפית'ס תהה מדוע בעולם שבו לכל מכונית יש מספר זיהוי ייחודי, תעשיית התעופה עדיין משתמשת בתג נייר כדי לזהות מזוודה. המטרה היא לפתח פתרון זיהוי חכם שיאפשר לעקוב אחר הכבודה בצורה פשוטה יותר.
המחשב והנוזלים נשארים בתיק
גם אחת התחנות המעיקות ביותר בדרך למטוס אמורה להשתנות: הבידוק הביטחוני. בדובאי כבר משדרגים את מערכות השיקוף כך שלא יהיה צורך להוציא מחשבים ניידים או נוזלים מתיקי היד. אבל החזון מרחיק לכת יותר: גריפית'ס רוצה להפוך את הבידוק להליך שמתבצע ככל האפשר תוך כדי תנועה.
בין הרעיונות שהציג נמצאים מסועים נמוכים שעליהם הנוסעים יניחו את תיק היד, יעברו את הבידוק ובצדו השני פשוט יאספו אותו וימשיכו בדרכם - במקום לעצור, להרים מזוודות כבדות, לפרוק אותן ולהמתין.
ואז מגיע ה"וואו": גנים ועולם תת־ימי
אבל המהפכה שמתכננים בדובאי אינה מסתכמת בטכנולוגיה. ההדמיות והתוכניות שכבר נחשפו מציגות ניסיון לגרום לנוסעים לשכוח שהם בכלל נמצאים בשדה תעופה.
הטרמינלים מתוכננים עם שטחים ירוקים נרחבים, עצים וצמחייה, ובתוכניות הוצגו גם מרחבים המזכירים גן טרופי מקורה. לצד אלה צפויים מסכי LED עצומים שעליהם יוצגו בין היתר מראות של עולם תת־ימי - מעין אקווריום וירטואלי ענק שיעטוף חלק מחוויית המעבר בשדה.
גם הארכיטקטורה עצמה אמורה לשאוב השראה מהנוף המקומי. הקונקורסים העצומים - ארבעה מתחמי נוסעים ענקיים, שבהם יהיו שערי העלייה למטוס, חנויות, מסעדות וטרקלינים, מתוכננים עם אלמנטים המזכירים את דיונות המדבר של איחוד האמירויות, לצד אטריומים רחבי ידיים ומרחבים שבהם ישולבו קניות, מסעדות, טרקלינים ואזורי מנוחה.
מהרכבת כמעט עד המטוס
אחד הרעיונות המעניינים ביותר נוגע דווקא לדרך שבה יגיעו הנוסעים לשדה. Dubai Airports מנהלת שיחות עם רשות הכבישים והתחבורה של דובאי וגורמים נוספים כדי לבחון שילוב של הליכי הנוסע כבר במערכת הרכבות המחוברת לנמל התעופה.
החזון הוא שנוסעים יוכלו לרדת מהרכבת ולהמשיך כמעט ישירות לטרקלין, לחנויות או למסעדות, כשהם נמצאים במרחק של כ־50 מטרים בלבד מהמטוס. "אני רוצה לגרום לכם לחשוב שאתם לא בשדה תעופה", אמר גריפית'ס. מבחינתו, אם יצליחו לעשות זאת - זו תהיה ההצלחה הגדולה של הפרויקט.
260 מיליון נוסעים - בלי להרגיש בתוך המון
זה נשמע כמעט מנוגד להיגיון כשמביאים בחשבון את ממדי הפרויקט. אל־מקטום מתוכנן בסופו של דבר לקלוט עד 260 מיליון נוסעים בשנה, עם מאות שערי מטוסים וחמישה מסלולי המראה ונחיתה.
אלא שהמטרה היא דווקא לגרום לכל נוסע להרגיש שהחוויה אישית ולא המונית. מעבר לנוחות, יש כאן גם היגיון כלכלי ברור: ככל שנוסעים יבזבזו פחות זמן בתורים, בבידוק ובצ'ק־אין, כך יישאר להם יותר זמן במסעדות ובחנויות. גריפית'ס אף טען שאם ניתן יהיה להעביר נוסעים בתהליכי השדה במחצית מהזמן, ניתן יהיה למעשה להכפיל את מספר האנשים שעוברים באותם מתקנים - מבלי לבנות עוד ועוד שטחים.
וזה אולי החלק השאפתני ביותר בתוכנית של דובאי: לא רק לבנות את שדה התעופה הגדול בעולם, אלא לנסות לגרום למאות מיליוני הנוסעים שיעברו בו להרגיש שהם כמעט לא עברו בשדה תעופה בכלל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו