עלייה של 77%: זינוק חד בהונאות ''חברות התעופה''

עלייה חדה ברישום דומיינים סביב חלק מהשמות הגדולים בענף התיירות, ובמקביל שיטת התחזות אחרת מנצלת דווקא את מי שמבקש עזרה ברשתות • כך פועלות שתי המלכודות - ומה הופך אחת מהן למשכנעת במיוחד

נמל תעופה, אילוסטרציה. צילום: Getty Images/iStockphoto

שיא עונת הנסיעות מביא איתו לא רק עומסים בטרמינל ומחירים מנופחים, אלא גם גל הזדמנויות טרי לנוכלים.

נתונים חדשים של חברת הסייבר הישראלית BrandShield חושפים עלייה חדה ברישום דומיינים שקשורים לחברות תעופה ולרשתות מלונות מוכרות, ובמקביל מתברר שגם ישראלים שפונים לקבלת שירות ברשתות החברתיות עלולים למצוא את עצמם על הכוונת.

הזינוק הבולט ביותר נרשם סביב דלתא: מספר הדומיינים הקשורים למותג קפץ מ-1,421 באוגוסט 2025 ל-2,517 ביולי 2026, עלייה של 77%. ביוני אף נשבר שיא של 2,815 דומיינים. גם סביב הילטון ניכרת מגמה דומה, עם זינוק של 122% - מ-156 דומיינים לפני שנה ל-347 החודש.

מטוס של דלתא איירליינס, צילום: אי.אף.פי

והישראלים?

גם אל על על המפה. סביב חברת התעופה הלאומית נרשמו באפריל 892 דומיינים, ולעומתם 1,059 ביולי - עלייה של כ-19% בתוך שלושה חודשים בלבד.

חשוב לומר: עצם הרישום של דומיין שכולל שם של מותג לא הופך אותו אוטומטית לאתר הונאה, וחלק מהכתובות עשויות להיות לגיטימיות לחלוטין. אבל ב-BrandShield מסבירים שככל שמתרבים הדומיינים סביב מותג מוכר, כך גדל מרחב החשיפה הפוטנציאלי לאתרי התחזות ופישינג.

ביקשתם עזרה בפייסבוק? גם הנוכלים קוראים

אלא שאתרים מזויפים הם רק חצי מהסיפור, ואולי אפילו החצי הפחות מסוכן. שיטת התחזות נוספת מתוחכמת בהרבה, והיא פוגשת את הנוסע דווקא ברגע שבו הוא באמת זקוק לעזרה.

תארו לעצמכם ישראלי שמפרסם בקבוצת פייסבוק פוסט על בעיה בהזמנה, שינוי בטיסה, ביטול או בקשה לסיוע מול אל על. זמן קצר לאחר מכן נכנסת אליו הודעה מחשבון שמציג את עצמו כנציג שירות של החברה. וכאן טמון כל הטריק: הנוכל כבר יודע שמדובר בלקוח של החברה, והוא גם יודע בדיוק מה הבעיה - כי הלקוח עצמו פרסם אותה בפומבי.

מכאן הדרך קצרה. הצעה אדיבה "לטפל בפנייה", מעבר לצ'אט פרטי, קישור שממתין להקלקה או בקשה תמימה לפרטי הזמנה ופרטים אישיים. דווקא התזמון הוא מה שהופך את המלכודת למשכנעת: בניגוד להודעת פישינג אקראית שנוחתת משום מקום, כאן הלקוח באמת מחכה לעזרה, ולכן הרבה יותר קל להאמין שמי שפנה אליו הוא נציג רשמי.

ניסיון פישינג והתחזות לאל על, צילום: ללא

אתר שנראה בדיוק כמו המקור

גם בזירת האתרים, ההבדל בין אמיתי למזויף יכול להיות זעיר עד כאב. לפעמים זו אות אחת שהוחלפה בכתובת, מקף שנוסף, סיומת שונה או מילה תמימה כמו "booking" או "tickets" שנדחקה פנימה. ויזואלית, האתר המתחזה יכול להיראות כמעט זהה למקור, עם אותו לוגו, אותם צבעים ואותו עיצוב, עד לרגע שבו מתבקשים להזין פרטים אישיים או נתוני אשראי.

"תקופות של ביקוש גבוה לחופשות ולטיסות הן כר פורה לניסיונות התחזות", אומר יואב קרן, מנכ"ל BrandShield. לדבריו, התוקפים מנצלים את העובדה שהצרכנים מחפשים מחירים טובים ופועלים לעיתים תחת לחץ של זמן.

"העלייה שאנחנו רואים ברישומי דומיינים סביב מותגים כמו דלתא, הילטון וגם אל על מחייבת את הציבור להיות חשדן יותר: לא להסתפק בלוגו או בעיצוב שנראים מוכרים, אלא לבדוק את כתובת האתר ולחשוב פעמיים לפני שמפקידים פרטים אישיים ונתוני אשראי".

ניסיון הונאה בברזיל, צילום: צילום מסך

כך תקטינו את הסיכון ליפול בפח

קיבלתם הודעה מנציג אחרי שפרסמתם פנייה ברשת? אל תניחו שהחשבון אמיתי רק משום שהוא מכיר את פרטי הבעיה שלכם. ודאו שאתם מתכתבים עם ערוץ השירות או החשבון הרשמי של החברה בלבד.

קישור שהגיע ב-SMS, בוואטסאפ, במייל או בהודעה פרטית - אל תפתחו אוטומטית. עדיף להקליד בעצמכם את כתובת האתר הרשמי או פשוט להיכנס דרך האפליקציה של החברה.

בדקו תמיד את כתובת האתר עצמה, לא רק את הלוגו והעיצוב. גם סמל המנעול לא מבטיח כלום - אתר מתחזה יכול להשתמש בחיבור HTTPS מאובטח. ולבסוף, מחיר שנראה טוב מכדי להיות אמיתי הוא בדיוק הסיבה לעצור רגע ולבדוק שוב, לפני שמזינים פרטים או שולפים את כרטיס האשראי.

התחזות לחברת ''אמריקן איירליינס'', צילום: צילום מסך
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר