"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

התאומות הזהות שיבשו את המערכות: "את לא אמורה להיות פה"

היא נחתה בשדה תעופה באירופה כדי לטוס הביתה, ופתאום הודיעו לה שהיא שוהה באיחוד האירופי שלא כחוק • המערכת הביומטרית החדשה, זו שכל ישראלי שטס לאירופה עובר דרכה, זיהתה אותה כאדם אחר לגמרי - וזה קרה מסיבה אחת

,עודכן
0השמעה
ביקורת גבולות. צילום: gettyimages

אישה בריטית ניגשה לביקורת הגבולות בשדה התעופהבקלוז' נאפוקהשברומניה כדי לטוס הביתה, ונעצרה על ידי משטרת הגבולות. ההאשמה: היא שוהה במרחב שנגן שלא כחוק, כי היציאה שלה מאמסטרדם באפריל לא נרשמה כראוי. הבעיה היחידה היא שהיא בכלל לא הייתה באמסטרדם באפריל. אחותה התאומה הייתה.

הסיפור, שנחשף בפוליטיקו, ממחיש בעיה במערכת EES, מערכת הכניסה והיציאה הביומטרית החדשה של האיחוד האירופי. וזו אותה מערכת שכל ישראלי שטס לאירופה מאז אפריל כבר עבר דרכה.

ביקורת הדרכונים בגטוויק, לונדון. בקרוב,צילום: Getty Images

מה קרה שם

התאומות זהות. אותו שם משפחה, אותו תאריך לידה, אותה אזרחות, ובעיקר אותה סריקת פנים. מה שלא זהה אצלן הוא טביעות האצבע, השמות הפרטיים והדרכונים. המערכת, כך נראה, זיהתה אותן כאותו אדם על בסיס הפנים בלבד.

כשהאישה הסבירה לשוטרים שיש לה אחות תאומה, הם האשימו אותה תחילה שהשאילה את הדרכון שלה. היא נחקרה כרבע שעה ובסופו של דבר הורשתה לטוס. אחותה, אגב, מעולם לא ביקרה ברומניה.

לפי מומחית לרגולציה של גבולות שהתראיינה לפוליטיקו, מדובר בשתי תקלות שנפגשו: יציאה שלא נרשמה כמו שצריך בהולנד בימים הראשונים אחרי ההשקה, ובדיקה לקויה מצד הרשויות ברומניה. לפי התקנות, אסור לזהות נוסע לפי תמונת פנים בלבד, אלא חובה להצליב אותה עם טביעת אצבע או עם פרטי הדרכון, שהיו שונים לחלוטין בין השתיים.

חבלי קליטה

מערכת EES נכנסה לפעולה מלאה ב־10 באפריל 2026 ב־29 מדינות שנגן, והיא חלה על אזרחי מדינות שאינן חברות באיחוד, ישראל ביניהן. בכניסה הראשונה נסרקות טביעות אצבע ומצולמות הפנים, והרישום תקף לשלוש שנים. החותמת בדרכון פשוט נעלמת.

טביעות אצבע וזיהוי פנים יחליפו את הרישום הידני. אילוסטרציה,צילום: ג'מיני
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר