פוסט שעלה בקבוצת הפייסבוק "Secret Tel Aviv" הצליח לעורר ביממה האחרונה דיון מסקרן ומטריד סביב שאלה רגישה במיוחד: האם אפשר לעקוב אחר זמני נחיתות בנתב"ג, דרך אתרי מעקב טיסות פתוחים לציבור, ולפי המידע הזה לתזמן ירי לעבר מרכז הארץ.
בפוסט צורף צילום מסך מאתר Flightradar24, שבו נראתה טיסה שצפויה הייתה לנחות בנתב"ג בשעה 7:28 בבוקר והועלתה האפשרות לפיה יש מי שעוקב אחר זמני הנחיתות ומתאים להם את עיתוי השיגורים. העובדה שבסמוך לאותה שעה נשמעה גם אזעקה, רק חיזקה אצל רבים את התחושה שיש כאן יותר מסמיכות זמנים מקרית.
גם התגובות לפוסט לא השאירו הרבה מקום לספק באשר לאופן שבו התקבלה הטענה ברשת. גולשים רבים מיהרו לאמץ את האפשרות הזאת כהסבר סביר, וחלקם אף טענו כי מדובר בדפוס שכבר זיהו בעבר.
אלא, שמאחורי התחושה האינטואיטיבית שנוצרה בדיון, מומחים מזהירים שהתמונה בפועל מורכבת בהרבה. המידע אמנם נגיש אבל רמת הדיוק שלו מוגבלת והיכולת להסיק ממנו מסקנות מבצעיות רחוקה מלהיות חד-משמעית.
הנתונים רגישים לשיבושי GPS
לדברי ד"ר עוזי פרוינד-פיינשטיין, מומחה תעופה ובכיר במחלקה לניהול תיירות ומלונאות באקדמית כנרת, אתר Flightradar24 הוא למעשה פלטפורמה אזרחית שמציגה תמונת מצב אווירית עולמית על בסיס נתונים שמשודרים מהמטוסים עצמם. "האתר נשען על מערכת בשם ADS-B, שמעבירה פרטים מזהים על המטוס, מיקום גיאוגרפי, גובה ומהירות", הוא מסביר. "הנתונים האלה משמשים גם את יחידות הבקרה האווירית, לצד המכ"מים הרגילים, לצורך ניהול המרחב האווירי".
לדבריו, החברה שמפעילה את האתר פרסה ברחבי העולם אלפי מקלטים קטנים שקולטים את השידורים מהמטוסים ומעבירים אותם דרך האינטרנט לעיבוד ולהצגה. אלא שהנגישות הזו, הוא מדגיש, לא אומרת שהמידע מדויק לחלוטין. ״האתר לא מדייק ב-100 אחוז. כשמדינות מבצעות חסימות GPS, הנתונים עלולים לכלול אי-דיוקים וחוסרים. כך למשל, טיסה מאירופה לישראל יכולה להיראות כאילו נחתה בכלל בביירות. גם שידור חלקי, מכוון או לא מכוון, עלול לפגוע באמינות הנתונים״.
הוא מוסיף כי במקרים מסוימים מטוסים צבאיים ישדרו כל עוד הם נמצאים במרחב אווירי אזרחי, אך יפסיקו לשדר עם כניסתם לאזורי לחימה. גם מטוסים פרטיים עשויים בנסיבות מסוימות, שלא לשקף תמונה מלאה. המשמעות היא שגם אם גורם כלשהו עוקב אחרי האתר, הוא לא בהכרח מקבל תמונת מצב מלאה, מדויקת או בזמן אמת ברמה שמאפשרת להסתמך עליה באופן מוחלט.
ד״ר פרוינד-פיינשטיין מצביע גם על כך שמאז ההסלמה האזורית, המרחב האווירי במזרח התיכון הפך דינמי בהרבה. ״אנחנו רואים המון פעילות צבאית, כולל מטוסי תדלוק שיוצאים מישראל לכיוון המפרץ כדי לתדלק מטוסי קרב ומפציצים״, הוא אומר. במקביל, חברות תעופה נאלצות להתאים את עצמן פעם אחר פעם לסגירת נתיבים ולשינויים במרחבים אוויריים שמושפעים מהלחימה.
לדבריו, נכון לעכשיו התנועה האווירית באזור הוסטה לשני צירים מרכזיים נתיב צפוני, מעל מדינות הקווקז והים השחור, עבור יעדים בצפון אירופה וארה"ב; ונתיב דרומי, מעל עומאן, איחוד האמירויות וסעודיה, עבור יעדים בדרום אירופה כמו רומא ומילאנו.
עוד הוא מוסיף כי גם טיסות מירדן שינו מסלול, וכפי שקרה לאחר 7 באוקטובר, הן אינן חוצות את ישראל ישירות אלא יורדות דרומה לעקבה ולסיני, ורק משם ממשיכות לים התיכון.
חברות התעופה הישראליות, הוא אומר, כבר מושפעות מהמצב. טיסות לאיחוד האמירויות בוטלו בשלב זה, ולא ברור מתי יחזרו. טיסות לדרום אסיה צפויות להמשיך בנתיב הדרומי, תוך התרחקות מאזור תימן, בעוד שטיסות ליעדים צפוניים יותר תלויות גם בהתפתחויות המדיניות והצבאיות מול מדינות האזור, ובהן טורקיה ומדינות הקווקז.
ניתן להתאים את מועד השיגור לנחיתה
לצד ההסבר התעופתי, יש גם שאלה מבצעית ברורה: גם אם המידע על טיסות נגיש ברשת, האם באמת אפשר לתרגם אותו לתזמון ירי בפועל. לדברי ד"ר ינון יבור, מומחה לבליסטיקה וראש ביה"ס להנדסה מכנית באפקה - המכללה האקדמית להנדסה בת"א, עצם פרסום זמני הנחיתות בהחלט יכול להיות רלוונטי עבור מי שמנסה לפגוע בנמל התעופה.
לדבריו, זמן התעופה של טיל מאיראן לישראל נע בדרך כלל סביב 10 עד 13 דקות. לכן, אם מזהים שמטוס צפוי לנחות בשעה מסוימת, אפשר לפחות ברמה העקרונית לנסות להתאים את עיתוי השיגור כך שהמטח יגיע לאותו חלון זמן. עם זאת, גם כאן התמונה מורכבת. ככל שמספר הטיסות לנתב"ג גדול יותר, כולל טיסות חילוץ, טיסות יוצאות וסוגים נוספים של תנועה אווירית, כך פוחתת המשמעות של כל נחיתה בודדת.
למעשה, ייתכן שכמעט בכל שעה יש או צפוי להיות כלי טיס שאמור לנחות, ולכן עצם החשיפה של טיסה אחת לא בהכרח משנה דרמטית את התמונה. הבעיה, לדבריו, הופכת בולטת יותר דווקא כשהתנועה האווירית דלילה. "כל עוד מדובר במטוסים ספורים שנוחתים, זו באמת בעיה. אולי עדיף באמת לא לחשוף את זמני הנחיתות", הוא אומר.
בנוסף, ד״ר יבור מדגיש כי לא כל שלב בפעילות האווירית רגיש באותה מידה. המראות, למשל, גמישות יותר מבחינה מבצעית, משום שאם מתקבלת התראה מוקדמת, מטוס יכול לעיתים להמריא ולצאת בזמן. הנחיתות, לעומת זאת, פגיעות יותר לשיבושים, משום שמדובר בתהליך ממושך שמתחיל הרבה לפני המגע עם הקרקע. לכן גם התרעה של דקות ספורות עלולה להשפיע על הרצף התפעולי ולעכב את קצב הנחיתות בנתב"ג.
במילים אחרות, המידע שמופיע באתרים כמו Flightradar24 אמנם פתוח לציבור ויכול לספק אינדיקציה כללית על עומס, כיווני תנועה וזמני הגעה משוערים, אבל בעולם של שיבושי GPS, שינויים מבצעיים, סגירת שמיים והתאמות מיידיות, הוא לא מספק בהכרח תמונה יציבה שאפשר לבנות עליה תזמון מדויק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
