"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המרוויחה הגדולה מהתקיפה: קפריסין הפכה לשדה החלופי של ישראל

לפי דיווחים של רשות שדות התעופה הקפריסאית עד לשעה 11:00 נחתו בשדות התעופה בלרנקה ובפאפוס 32 טיסות שהוסטו מישראל • התנועה החריגה גרמה לעומס אך גם להזרמת הכנסות משמעותית לשירותים המקומיים

,עודכן
0השמעה
נמל התעופה בקפריסין - האם לנוע לכיוון טיסות לחילוץ?. צילום: אי.אפ.פי

בעקבות התקיפה הנרחבתשמבצעת ישראל נגד יעדים שונים באיראן, הוחלט על סגירה זמנית של המרחב האווירי של ישראל, מה שגרם לעשרות טיסות שהיו בדרכן לנתב"ג לשנות מסלול ולהנחית את נוסעיהן בשדות תעופה סמוכים. מי שזכתה לתשומת לב ולתנועה בלתי שגרתית היא קפריסין, שהפכה למוקד נחיתה מרכזי של טיסות שהוסטו.

תיעוד: פיצוצים רבים במספר אתרים באיראן // רשתות ערביות

לפי דיווחים רשמיים של רשות שדות התעופה הקפריסאית (Hermes Airports), עד לשעה 11:00 בבוקר נחתו בשדות התעופה בלרנקה ובפאפוס 32 טיסות שהוסטו מישראל, 23 מהן נחתו בלארנקה ו-9 בפאפוס. מקור נוסף, אתר Philenews הקפריסאי, דיווח כי מתוך כלל הטיסות, לפחות 16 טיסות כללו כ-2,400 נוסעים שנדרשו לשהות זמנית באי. בעקבות כך, הועברו הנוסעים לבתי מלון באמצעות שאטלים, ונפתחו מתחמי קליטה ואירוח זמניים בשדה, כחלק מתוכנית חירום שנכנסה לפעולה תוך זמן קצר.

על רקע המתיחות האזורית והאיום הביטחוני, הרשויות בקפריסין פעלו בתיאום עם חברות תעופה זרות ונציגויות דיפלומטיות על מנת לסייע לנוסעים בהמשך דרכם לישראל. התנועה החריגה גרמה לעומס אך גם להזרמת הכנסות משמעותית לשירותים המקומיים, בהם בתי מלון, תחבורה ציבורית, הסעדה ושירותי קרקע.

התנועה החריגה גרמה להזרמת הכנסות משמעותית לשירותים המקומיים. לרנקה,צילום: עמי שומן

בזמן שישראל מתמודדת עם אתגר ביטחוני דרמטי, קפריסין מצאה את עצמה בעמדה אסטרטגית ייחודית והצליחה למלא תפקיד לוגיסטי חשוב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר