מנכ"ל ארגון התעופה על זינוק המחירים במלחמה: ״החברות הישראליות לא חפות מטעויות״

במסגרת דיון על תיירות בשעת חירום שנערך היום (רביעי) בכנס השנתי ה-12 של הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, התייחס קובי זוסמן, מנכ"ל ארגון חברות התעופה הבינלאומי (IATA), לעליית המחירים של טיסות בזמן המלחמה: ״בניגוד לאוקראינה, שם השמיים נסגרו, חברות התעופה הישראליות הן אלה שאיפשרו התניידות גם בזמן המלחמה. הן לא חפות מטעויות, אבל מעבר לביקורת - צריך לזכור שבתקופה של מלחמה, התעופה כן מתקיימת פה״.

עו״ד שרון בראונסטון, יועצת משפטית באל על, שספגה לא מעט ביקורת במהלך המלחמה - הגיבה לנושא הפיקוח על מחירי הטיסות בשעת חירום: ״הפיקוח הוא רעיון נכון, ואנו רוצים למנוע ניצול ציני של הצרכן בתקופת מלחמה. אבל תעופה זה לא מוצר צריכה בסיסי, והפיקוח על מחירים של כרטיסי טיסה זה דבר כמעט בלתי אפשרי, כי בכל כרטיס - יכול להיות שנוסע אחד ישלם 100 דולר והשני ישלם על אותו כרטיס פחות, כי זה תלוי בהמון גורמים ומשתנים״, לדבריה.

״למרות זאת, אל על פרסמה דוחות כספיים, ונמצא שהמחיר הממוצע לכרטיס ב-2024 עלה ב-14%, כלומר לא התייקר בהרבה. דגלנו באמירה שישראל לא תהפוך ל׳אי נצור׳ ולכן על אף המורכבות להפעיל חברת תעופה בזמן שיש טילים, והרבה חברות תעופה זרות לא מגיעות - בכל זאת אל על ניהלה מדיניות מחירים מאוד מוקפדת, לצד מחירי גג בכל היעדים בעולם״. עוד הזכירה בראונסטון כי בשיתוף פעולה עם משרד הכלכלה, קבעה אל על מחירים קבועים לארבעה יעדים שמהם ניתנה האפשרות לעשות קונקשן.

ישי דון יחי, ראש אגף בכיר כלכלה וקשרי תעופה ברשות התעופה האזרחית, הסביר כי היכולת להתערב ברגולציה של מחירי הטיסות, גם בעיתות חירום, היא מורכבת: ״כחלק מהמדיניות של ׳שמיים פתוחים׳ אנחנו תיקנו את הרשיונות המסחריים של החברות, וויתרנו על היכולת שלנו להתערב. כמובן שבתקופת שגרה הכי טוב שתתקיים תחרות חופשית בין חברות התעופה, ושהמחירים ייקבעו בהתאם לשוק החופשי. אבל בעקבות המלחמה, כחלק מהתחקירים שלנו, נמצא כי בשעת חירום ובמקרה של כשל שוק (כפי שקרה במלחמה) ניתן לשקול את האפשרות להתערב ברגולציה בתנאים מדודים״.

לכן, לדבריו, כן היה מקום להתערבות בעניין מחירי הטיסות בשעת חירום מעין זו: ״חשוב שתהיה לנו יכולת להגיד משהו בנושא המחירים, אבל כן צריך להימנע ככל הניתן בכל התערבות במחירים, כי המחיר הוא חסם טבעי בהתאם להיצע ולביקוש״.

זוסמן, התייחס אף הוא לצורך בהתערבות הממשלה במחירי טיסות בשעת חירום: ״אנו חושבים שרגולציה היא נכונה כל עוד היא סבירה והגיונית, אבל בהקשר של מחירים מדובר בשוק חופשי, לכן ההיצע הוא המרכיב המרכזי. הפער בכמות המושבים הפנויים בשוק הוא עדיין מאוד נמוך, למרות שחברות התעופה מתחילות לשוב לארץ. טיסות זה מוצר דינמי מאוד שנמצא בנקודות מכירה רבות, ולכן מבחינה פרקטית אין שום אפשרות לעשות רגולציה למוצר כל כך דינמי״.

עו״ד ירון לוינסון, מנכ״ל רשות ההסתדרות לצרכנות, טען מנגד כי נכון לשקול התערבות במחירי הטיסות בזמנים אלה: ״מצב החירום הייחודי של מדינת ישראל יצר קטסטרופה מבחינת ההיצע והמחירים, ובמצבי משבר כאלה - חייבים לשקול התערבות רגלטורית במחירים. לא יכול להיות שצרכן ישראלי יצטרך לשלם מחירי עתק במצב חירום".

מנכ״ל ישראייר, אורי סירקיס, הוסיף: ״היום פרסמנו את הדוח הכספי שלנו, שמראה שלמרות שרשמנו שנת שיא בכל המדדים, הרווח שלנו הוא 18 דולר לנוסע, כי הטסנו יותר נוסעים והגדלנו את הסיכון שלנו. לא העלנו מחירים, אבל זה שוק תחרותי. אם הרגולטור מתערב במחירים, הוא צריך להתערב בעוד תחומים. מבחינתי אם רשות התעופה האזרחית מתערבת זה מעולה, אבל אם זה משרד התחבורה או הכלכלה - הם מנוהלים משיקולים פוליטיים של תגובת הבוחר, והם לא ימהרו להצדיק אותנו כי זה משרת אותם במישור הפוליטי. לכן, טוב יעשו אם ימנו את אותו רגולטור אזרחי, שיקבע אם להשאיר את נתב״ג פתוח ואם לפקח על המחירים או לקנוס חברות תעופה״.