"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מתכננים לטוס בקרוב? היזהרו מהעוקץ הזה

בתקופה האחרונה ישראלים רבים מזמינים חופשות בחו"ל לקראת חג הפסח, אולם יש לא מעט הונאות רשת שכדאי להיזהר מהן • כך תימנעו ממתקפת פישינג בהזמנה הבאה

, עודכן
0השמעה
הדרך לנתב"ג רצופה הונאות. צילום: קוקו

ישראלים רבים צפויים לטוס בתקופה הקרובה ורבים מהם צפויים להזמין בתי מלון דרך אתרים שונים.

מאז דצמבר 2024, תקופה עמוסה בטיולים וטיסות לחו"ל לרגל החגים המתקרבים, זיהתה מיקרוסופט קמפיין פישינג הכולל התחזות לאתר התיירות המפורסם Booking.com. הקמפיין התמקד בארגונים בתחום האירוח והשתמש בטכניקת הנדסה חברתית הנקראת ClickFix כדי להפיץ מספר נוזקות לגניבת אישורי גישה - זאת במטרה לבצע הונאות פיננסיות וגניבות. נכון לפברואר 2025, הקמפיין עדיין פעיל.

שימו לב לאתרים המתחזים ל-booking , צילום: רויטרס

מתקפת פישינג זו מתמקדת ספציפית במשתמשים בתחום האירוח, שמשתמשים באתר Booking.com. במסגרת המתקפה, נשלחות הודעות דוא"ל מזויפות, שנשלחו לכאורה מהאתר.

בעת קריאת ההודעות, מוצגות לגולש הודעות שגיאה מזויפות, או הנחיות מזויפות, שאמורות לגרום למשתמשים להגיב באמצעות קליק על תיבת הדיאלוג. פעולה זו מובילה להורדת נוזקות למערכת. שיטה זו דורשת מעורבות מצד המשתמש - ולכן עלולה לעקוף מנגנוני אבטחה קונבנציונליים ואוטומטיים.

המתקפה כללה את השלבים הבאים: שליחת דוא"ל פישינג למשתמשים בתחום האירוח. תוכן הדוא"ל נוטה להשתנות וכולל בקשות מאורחים פוטנציאליים, אימות חשבון, התייחסויות לביקורות שליליות מאורחים ועוד.

אל הדוא"ל מצורף לרוב קישור או קובץ PDF עם קישור נטען, המתחזה להפניה לאתר Booking.com. אחרי לחיצה על הקישור, המשתמש מועבר לעמוד אינטרנט המציג שכבת CAPTCHA מזויפת (מבחן בו המחשב מונחה להבדיל בין אדם למחשב), מעל רקע שנועד לדמות דף אמיתי של Booking.com. הדף הזה יוצר רושם של בדיקות אימות נוספות מצד הפלטפורמה, מה שעלול להעניק למשתמש תחושת ביטחון כוזבת וכך להגביר את הסיכון ליפול במלכודת.

במקרה של קמפיין הפישינג הנוכחי, השלב הקריטי בהונאה מתבצע בעמוד ה-CAPTCHA המזויף. שם נעשה השימוש בטכניקת ה-ClickFix המתוחכמת. במסגרת המתקפה, המשתמש מקבל הנחיה להשתמש בקיצור מקלדת לפתיחת חלון "הפעלה" במערכת Windows, להדביק ולהריץ פקודה שהאתר הזדוני מוסיף אוטומטית ללוח ההעתקה, תוך הטעיית המשתמש לחשוב כי מדובר בפעולה לגיטימית.

שימו לב לדוא"ל שנראה חשוד, צילום: GettyImages

לפי חברת מיקרוסופט, ארגונים יכולים למזער את ההשפעה של מתקפות פישינג מסוג זה באמצעות הצעדים הבאים:
1. לבדוק את כתובת הדוא"ל של השולח כדי לוודא שזו אכן כתובת לגיטימית – יש לשים לב אם ספק הדוא"ל מסווג את הכתובת ככזו שמופיעה "פעם ראשונה, "נדירה" או "חיצונית".

2. לפנות לספק השירות ישירות – אם הדוא"ל או ההודעה שקיבלתם נראים לכם חשודים, פנו לספק השירות ישירות על ידי שימוש באמצעי הקשר המופיעים באתר המקורי.

3. היו מודעים לשיחות "דחופות" או כאלה הדורשות פעולות מידיות וכוללות איומים – שימו לב לדוא"ל שמכיל אפשרות לפעולה מיידית הכוללת הקלקה על לינק מסוים, שיחה, או פתיחה של קובץ. מתקפות פישינג תמיד מנסות ליצור תחושת של "דחיפות" כדי לייצר טריגר למשתמש לפעול.

4. עברו עם העכבר על הלינקים כדי לראות את הכתובת המלאה – לפעמים קישורים זדוניים מוטמעים בתוך ההודעה כדי לרמות את הנמען. לחיצה על הקישור עלולה לאפשר מיד הורדה של תכנית זדונית למחשב או המכשיר. לפני לחיצה על הקישור, ודאו שהכתובת של האתר מלאה ולגיטימית. ניתן לעקוב אחר קישור מהדוא"ל על ידי חיפוש אתר החברה ישירות בדפדפן.

5. חפשו שגיאות כתיב – הודעות של פישינג לרוב יכילו שגיאות כתיב, שמעידות שהשולח אינו לגיטימי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר