"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כל הדרכים מובילות דרומה: שיא היסטורי בביקוש למלונות באילת

נמלטו מן האספלט והציפו את המלונות: שיא בתיירות בעיר הנופש הדרומית • בעלי העסקים מאושרים: "יותר מהכפלנו את מכירות טרום־הקורונה" • על השמחה מעיב המחסור בכוח אדם: "לא רוצים לעבוד בגלל החל"ת"

,עודכן
0השמעה
אילת. הפכה מעיר ירוקה לכתומה // צילום: יהודה בן יתח

"כמעט כל העולם סגור עבור הישראלים, ואנחנו פה באילת עובדים קשה כדי להעניק לנופשים את החופשה שהם זקוקים לה. המסעדה מלאה בכל ערב, והכפלנו ואף יותר את מחזור המכירות גם לעומת תקופות מלפני הקורונה". כך מסכם נתן ארוטיונוב, הבעלים של מסעדת בר ומבשלת בירה באילת, אחד ‏המקומות היותר מיוחדים בעיר הנופש הדרומית. ‏

‏נתן מספר כי גם בתקופת הקורונה, בין הסגרים ובזמן שהעיר אילת הפכה לאי ‏ירוק, המסעדות עבדו נהדר. "הקהל הישראלי שהגיע לעיר היה זקוק לישיבה ‏במסעדה, הוא ממש התרגש מהבילוי שלא היה אפשרי מחוץ לאילת. ‏גם אחרי הקורונה הישראלים מתרגשים לבלות במסעדה. מה שבעבר היה מובן מאליו, היום מתייחסים אליו אחרת".

על פי הנתונים, העיר אילת משגשגת. בשנת 2019, לפני משבר הקורונה, ‏נרשמו בכל הארץ 12.5 מיליון לינות, 48% מהן באילת. בשנת ‏‏2021 מסתמן כי אילת תעבור את מספר הלינות וכבר בחודש אפריל ‏נרשמה תפוסה של 79%, תפוסה גבוהה יותר מאשר בשנת 2019, שהיתה שנת שיא בתיירות בעיר. גם בחודש מאי, ‏למרות היציאה למבצע "שומר החומות", רשמה העיר הדרומית תפוסות גבוהות בבתי המלון ובדירות האירוח. ‏

החוף באילת,יהודה בן יתח

"אילת נהנית בעיקר מתיירות פנים של ישראלים שלא יוצאים לחו"ל. גם הכנסים ‏הגדולים שבוטלו בשנת הקורונה חזרו לכאן, בעיקר בגלל העובדה שכרגע ‏אילת היא העיר עם ריכוז החדרים הכי גדול ופעיל", אומר שבתאי שי, מנכ"ל התאחדות בתי המלון באילת.

אדוה מלמד לוי, דוברת ומנהלת חטיבת יח״צ, רשת מלונות פתאל: "אנו בהחלט עדים לביקושים גבוהים בכל הארץ בכלל ובאזורי הנופש בפרט ומזמינים את כולם לשריין חופשה מבעוד מועד".

יעקב קיסוס, הבעלים של חוף קיסוסקי באילת המפעיל ספורט ימי, מספר שהוא ‏מוצף בעבודה. "בזמן מבצע 'שומר החומות' אילת היתה מלאה בעיקר באנשים ‏פרטיים שירדו לעיר כדי להימלט מהרקטות ומהאזעקות. כל הקבוצות ביטלו הגעה, ‏אבל מייד בסיום המבצע הכל חזר לעצמו ויותר, ואנחנו ממש בטירוף של עבודה".

בגלל החל"ת

אחת הבעיות הקשות בעיר אילת בעקבות משבר הקורונה היא המחסור בעובדים. מרבית העובדים שהיו לפני הקורונה עזבו את העיר, ‏וכיום חסרים באילת יותר מ־1,500 עובדים רק בענף המלונאות, ועוד כמה מאות בענף המסעדנות והאטרקציות.

שבתאי שי נשמע יותר נחרץ ומיואש. "יש לנו בעיה מאוד קשה לגייס כוח אדם לעבודה. יש מחסור אדיר בכוח אדם. חסרים 1,000 חדרנים ועובדי ניקיון, 500 מלצרים. אתה יכול להגיע לבית מלון ולראות את מנהל המלון עומד בכניסה לחדר האוכל וממלא מקום של צ'קרית, כי אין לו עובדים במלון".

שבתאי שי פונה בקריאה נואשת לשר האוצר ולמקבלי ההחלטות שלא להאריך את החל"ת לעובדי ענף התיירות. "הביקושים באילת הם בגדר חלום, אבל החלום הופך לחלום בלהות כי אין עובדים ואין לבתי המלון יכולת לעבוד. ענף התיירות נפגע קשה וייפגע עוד יותר קשה לקראת הקיץ, אם העובדים לא יחזרו מהחל"ת".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר