חשבו על היום החם ביותר שחוויתם. 40 מעלות? 45? אולי אפילו 50, אם אתם גרים בערבה? שרדתם את זה, נכון? אז איך יכול להיות ש-35 מעלות "בלבד" יכולות להרוג אדם בריא תוך 6 שעות? התשובה טמונה בשילוב קטלני שרוב האנשים לא מבינים – "טמפרטורת נורה רטובה" (wet-bulb temperature).
המדד שמבדיל בין חיים למות
כשמדברים על חום, אנחנו בדרך כלל מתייחסים לטמפרטורת האוויר – מה שהתרמומטר מראה. אבל לגוף שלנו פחות משנה טמפרטורת האוויר, ויותר משנה היכולת להתקרר.
בני אדם שומרים על חום גופם – או, בנסיבות שבהן אנחנו עוסקים כאן, קור גופם – בעיקר באמצעות הזעה. הזיעה מתאדה מהעור, ותהליך האידוי מוציא חום. זה עובד מצוין – עד שהלחות מגיעה לרמות גבוהות מדי. באוויר רווי לחות, הזיעה לא יכולה להתאדות. היא פשוט נשארת על העור, זולגת, ולא מקררת כלום.
טמפרטורת נורה רטובה מודדת את השילוב של חום ולחות. מדובר במדד שמוגדר כטמפרטורה הנמוכה ביותר שאפשר להגיע אליה בתנאים הנוכחיים באמצעות אידוי מים בלבד. וכשהתשובה לשאלה הזו מגיעה ל-35 מעלות צלזיוס – הגוף האנושי לא יכול להתקרר. בכלל.
35 מעלות: קו האדום הפיזיולוגי
מחקר משנת 2010 שפורסם בכתב העת היוקרתי PNAS קבע את רף טמפרטורת נורה רטובה של 35°C כסף התיאורטי של סיבולת האדם. מעל הרף הזה, גוף אנושי בריא ימות תוך 6 שעות בערך, אפילו אם יישב בצל וישתה מים.
למה? כי הגוף צריך לשמור על טמפרטורה פנימית של בערך 37°C. כשהאוויר סביבנו חם מ-35°C והלחות מונעת אידוי – אין לגוף שום דרך לפלוט את החום הפנימי שהוא מייצר. כך, טמפרטורת הליבה עולה, ועולה, ועולה – עד שהמוח, הלב והכליות מתחילים לקרוס.
איך מגיעים לטמפרטורת נורה רטובה של 35°C? בלחות של 100%, 35°C הן הרף הזה. אבל כמובן שמצב כזה לא נפוץ. מצב ריאלי יותר שבו מגיעים לרמה הזו הוא 45°C עם לחות של 50%, או 37°C עם לחות של 95%, הטיפוסית לאזורים טרופיים לחים.
המקומות שכבר חוצים את הקו האדום
עד לפני עשור, חשבו שתנאים כאלה קיימים רק בתיאוריה. אבל מחקר שפורסם ב-Science Advances ב-2020 גילה משהו מטריד: המצב הזה כבר התרחש, יותר מתריסר פעמים, באזורים מיושבים.
אזורים שחצו את רף ה-35°C wet bulb:
- המפרץ הפרסי – איראן, עיראק, כוויית ואיחוד האמירויות חוו אירועים כאלה;
- צפון הודו ופקיסטן – בשילוב של מונסון ושיאי חום;
- חוף הים האדום – סעודיה ומצרים;
- חוף מקסיקו – טקסס ולואיזיאנה.
אירועים אלה היו קצרים – כמה שעות – אבל הם כבר מתרחשים, ועלולים להפוך לשכיחים יותר, ארוכים יותר ונפוצים באיזורים רחבים יותר בשל שינויי האקלים.
העתיד הלא רחוק
מודלים אקלימיים צופים תמונה קודרת: אם הטמפרטורה העולמית תעלה ב-2°C עד סוף המאה (ולפי הערכות נוספות אנחנו בדרך לעלייה גבוהה מכך) – אזורים נרחבים בעולם יחצו את רף טמפרטורת נורה רטובה 35°C באופן קבוע בקיץ:
- דרום אסיה – הודו, פקיסטן ובנגלדש, המאכלסים כמעט 2 מיליארד בני אדם;
- המזרח התיכון - רוב מדינות המפרץ, עיראק, וחלקים מישראל;
- חלקים מאפריקה – אזור הסאהל וחוף מערב אפריקה;
- אמריקה הלטינית – מזרח ברזיל, חלקים מקולומביה.
זה אומר שמיליארדי אנשים יידרשו להישאר בבתים ממוזגים, או למות. חקלאות לא תוכל להתקיים. עבודה בחוץ תהפוך לבלתי אפשרית, אלא אם נתחיל להלביש עובדים במעין חליפות אסטרונאוטים מקררות.
מזגנים לא תמיד יעזרו
"אבל יש מזגנים", אתם אומרים. נכון, אבל:
- הפסקות חשמל: רשתות החשמל לא עומדות בביקושים בשיאי חום, כשכולם מפעילים מזגנים;
- עוני אנרגטי: מיליארדים לא יכולים להרשות לעצמם מזגן, או את החשמל להפעיל אותו;
- עבודה חיצונית: חקלאים, עובדי בניין, חיילים – לא יכולים להישאר בפנים;
- מזגנים מחממים את החוץ: יחידות האינוורטר פולטות חום, שמחמיר את המצב בחוץ עוד יותר.
מעבר לכך, מחקר מ-2021 טען שבחלקים רבים של הודו ופקיסטן, מזגנים פשוט לא יספיקו להתמודד עם חום מסוג זה בצורה אמינה.
התסמינים: איך זה מרגיש למות מחום
מכת חום קטלנית מתקדמת במהירות:
- שעה ראשונה: הזעה מוגזמת, צמא קיצוני, חולשה;
- שעות 2-3: ההזעה נפסקת (סימן רע – הגוף "נכנע”), בלבול, דופק מהיר;
- שעות 4-6: טמפרטורת גוף מעל 40°C, התרופפות, התקפים, אובדן הכרה;
- מוות: כשל איברים, ובמיוחד מוח, לב, וכליות.
החלק המפחיד ביותר: אפילו אם מגיעים לבית חולים – שיעור התמותה ממכת חום חמורה הוא 10-65%, תלוי במהירות הטיפול. ומכיוון שמדובר בתנאים שמשפיעים על כולם, זה עלול להתפתח לאירוע המוני, ובתי החולים יהיו פשוט מוצפים מכדי לטפל ברוב הקרבנות.
מה עושים?
ברמה האישית:
- היו מודעים לאירועי טמפרטורת נורה רטובה 35°C – אפליקציות מזג אוויר מודרניות מזהירות מהם;
- בימי חום קיצוני + לחות גבוהה – הישארו בפנים;
- דאגו לשכנים מבוגרים – הם הפגיעים ביותר;
- אל תגידו "אני מרגיש בסדר" – כשתרגישו בהשפעות, כבר יהיה מאוחר מדי.
ברמה הלאומית:
אנחנו זקוקים לתכנון עירוני שונה לחלוטין – יותר עצים, גגות לבנים, מתקני קירור ציבוריים, ורשתות חשמל עמידות יותר. מדינות כמו ישראל, עם טכנולוגיה מתקדמת, יכולות להוביל בפיתוח פתרונות – מערכות קירור יעילות אנרגטית, טכנולוגיות השבת מים, ובניה מותאמת אקלים.
מעבר לכך, כמובן שחשוב לנסות לפעול להאטת שינויי האקלים. כל עשירית מעלה יכולה להיות ההבדל בין חיים למוות עבור עשרות מיליוני בני אדם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו