בשנים האחרונות לפני מותו הפך צ’רלי קירק, מייסד ארגון Turning Point USA ואחד הקולות הבולטים בימין האמריקאי, לדמות שנויה במחלוקת. מצד אחד, הוא הרבה לשדר מסרים שנגעו בתיאוריות אנטישמיות ישנות כמו "תיאוריית ההחלפה הגדולה". מצד שני, הוא גילה חיבה מיוחדת לפרקטיקות יהודיות – ובעיקר לשבת.
אבל מה באמת עמד מאחורי ההחלטה שלו "לשמור שבת יהודית", כפי שכינה זאת בעצמו?
ספר על שבת בלי מסכים
קירק, שנרצח בספטמבר 2025, תכנן להוציא בדצמבר הקרוב ספר בשם Stop, in the Name of God: Why Honoring the Sabbath Will Change Your Life. הספר, שייצא לאור באופן פוסטומי, מציג את רעיונו על "שבת טכנולוגית": 24 שעות נטולות מסכים, טלפונים ומכשירים דיגיטליים. לדבריו, זהו מתכון להפחתת חרדה ודיכאון ולחיזוק התא המשפחתי.
ייצא לאור לאחר מותו. ספרו של צ'ארלי קירק, עצור, בשם אלוהים: מדוע כיבוד שבת ישנה את חייך
שבת נוצרית בלבוש יהודי
חשוב להבין – קירק לא אימץ את השבת מתוך חיבה עמוקה ליהדות. הוא ראה בה מצווה נוצרית, כזו שראוי לנוצרים לאמץ מחדש. למעשה, כפי שציינה העיתונאית מירה פוקס במאמרה באתר Forward (2025), קירק הקפיד להסביר שהשבת היא בראש ובראשונה פקודה אלוהית לנוצרים, ולא חיקוי של מצווה יהודית.
המשמעות: במקום לשמר את הייחוד היהודי, קירק תרגם את השבת לשפה נוצרית – תהליך דומה למה שקורה ב"סדרים נוצריים", שבהם סמלים יהודיים מתפרשים כמבשרים את ישו.
"ערכים יהודו־נוצריים": אשליה משותפת
תומכיו, כולל מנהיגים ישראלים, שיבחו אותו על "הערכים המשותפים" שהוא אימץ. אבל חוקרים רבים מזכירים שמונח "ערכים יהודו־נוצריים" הוא אשליה פוליטית. על פי מאמר שפורסם ב־Harvard Divinity Bulletin (2019), הרעיון הזה נועד לטשטש את ההבדלים בין דתות, ולהכניס את היהדות תחת כנפי הנצרות במקום להכיר בה כדת עצמאית.
תרבות המנוחה: מה אומרים המחקרים?
מעבר לפוליטיקה, אי־אפשר להתעלם מההשפעה הברורה של "שבת ללא מסכים". מחקר שנערך באוניברסיטת סטנפורד (2019) הראה כי ניתוק של 24 שעות מטכנולוגיה משפר את איכות השינה ומפחית תסמיני חרדה. גם סקר של Pew Research Center (2022) מצא שכמעט 40% מהאמריקאים חווים עומס דיגיטלי, ורבים מהם מחפשים דרכים ל"צום דיגיטלי".
במילים אחרות: קירק אולי עטף את השבת בנרטיב נוצרי, אך ההשלכות הפסיכולוגיות והחברתיות של מנוחה טכנולוגית בהחלט אמיתיות ומבוססות.
פרקטיקה יהודית, פרשנות נוצרית
המורכבות סביב קירק ממחישה תופעה רחבה יותר: נוצרים מאמצים סמלים יהודיים אך משנים את משמעותם כדי להתאימם לעולם התיאולוגי שלהם. מבחינת יהדות – זו מחיקה. מבחינת נצרות – זו המשכיות.
בסופו של דבר, שאלת השבת של צ’רלי קירק אינה רק על דת, אלא גם על תרבות, זהות וכוח פוליטי. היא מצביעה על הדרך שבה מסורת יהודית עתיקה הופכת לכלי בידיים של תנועות עכשוויות שמבקשות לעצב מחדש את גבולות הזהות המערבית.
מקור: One last lesson from Charlie Kirk: We can ALL keep the Sabbath to save our sanity, ניו יורק פוסט
המאמר נכתב בסיוע כלי AI ונערך על ידי עורכת המדור.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו