אסור להמשיך בתגובות הצפויות בעזה

התגובה הישראלית האנמית להסלמה ביומיים האחרונים ברצועת-עזה (על אירועי אמש ישראל לא טרחה להגיב כלל), עלולה לעודד את גורמי הטרור העזתים לפעול ביתר-שאת נגד ישראל ולהחליש את ההרתעה הישראלית מול חמאס. ניכר כי חמאס מנסה פעם אחר פעם לייצר משוואה ולפיה אירועי טרור שמתרחשים בירושלים – ותגובה ישראלית אליהם - מובילים בהכרח לפתיחת חזית בעזה.

סביר להניח כי ההסלמה הנוכחית נובעת משילוב בין שתי סיבות עיקריות: ראשית, הרצון של חמאס וארגוני הטרור בעזה להעניק רוח גבית ותמיכה ל"מאבק העממי" ולמלחמת הדת בירושלים (בין-היתר גם בשל האפשרות לבחירות פלסטיניות). שנית, ניסיון איראני להבעיר את השטח, תוך הכוונת חלק מארגוני הטרור בעזה.

על רקע המאבק הדיפלומטי של ישראל נגד חידוש הסכם הגרעין, והמערכות נגד התבססות איראן בסוריה ונגד פרויקט הטילים המדוייקים בלבנון, הרצון בירושלים להימנע בעת הזו מעימות נרחב ברצועת-עזה, מובן ונכון. אולם, אין מדובר במשחק סכום אפס או במשוואה בינארית של "תגובה" או "לא תגובה" לשיגורי הרקטות מעזה. אין בכך גם לקבוע כי ישראל צריכה להמשיך לדבוק במדיניות הרגילה שלה, של תגובות חלשות וכמעט לא משפיעות נגד יעדי טרור בעזה.

למעשה, נדרשת תגובה עוצמתית יותר מהרגיל, הכוללת תקיפת יעדים משמעותיים וחיוניים יותר עבור חמאס וארגוני הטרור ברצועת-עזה. עם זאת, יש להיזהר מלהגיע לעימות נרחב בעת הזו, שכן לישראל אינטרסים חשובים ואסטרטגיים יותר. מכאן שיש צורך בניסיון מורכב לתמרן בשום שכל ותבונה בן הגזרות והחזיתות, ללא התלהמות מיותרת ותוך לקיחת סיכונים מחושבים של המצב. ישראל צריכה להקרין לחמאס וליתר ארגוני הטרור בעזה כי היא לא חוששת מלהיכנס לעימות, גם אם היא אינה חפצה בכך ואין לה אינטרס בכך בעת הזו. בתודעת חמאס חייבת להיות המחשבה הקבועה כי ישראל עשויה לצאת מ"אזור הנוחות" שלה ולהתנהל באופן לא-צפוי ומפתיע. המשך המדיניות הנוכחית, קל-וחומר היעדר תגובה, רק יגבירו את תאבונם של מרכיבי הטרור בעזה.

באופן כללי, ישראל צריכה להתכונן למלחמה אסטרטגית ברצועת-עזה, ביוזמה התקפית, בזמן המתאים לה, ומתוך מטרה ברורה להגיע להכרעה צבאית ולנצח את האויב. עד אז, סבבי לחימה קצרים או מבצעים צבאיים לא צפויים להוביל לשינוי מהותי, והיגררות של ישראל למצבים כאלה לא תועיל. לא יהיה זה נכון להגיב בעוצמה חזקה מדי שתוביל לסבב צבאי או למבצע צבאי, כל עוד ישראל לא מגיעה להחלטה על הכרעה ושינוי אסטרטגי.

עד ליום בו תתקבל החלטה להכריע את חמאס טוב תעשה ישראל אם תעלה פעם אחר פעם את עוצמת רף התגובות שלה נגד התוקפנות העזתית, ולא תמשיך בתגובות שבלוניות וצפויות. כמובן שאם חמאס וארגוני הטרור בעזה ימשיכו עם שיגורי הרקטות, אזי לא יהיה מנוס מלצאת לסבבי לחימה או מבצעים צבאיים שמטרתם חיזוק או תחזוק ההרתעה. אך צעדים אלה צריכים להיות המוצא האחרון.

עומר דוסטרי הוא חוקר ב"מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון"