המגמה נמשכת: הסיבים באים

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ מיכאל ביטון, אישרה היום לקריאה שנייה ושלישית את התיקונים שנועדו להגביר את פריסת הסיבים האופטיים לשירותי אינטרנט מהיר, מתוך פרק התקשורת בחוק ההסדרים.

היו"ר ביטון פתח את הדיון ואמר שמדובר ביום חג, שבו הוועדה מתחילה את ההצבעות על סעיפי חוק ההסדרים. הוא אף הזכיר את הדאגה שלו ושל הוועדה לכך שהרשת תיפרס גם בפריפריה החברתית והגיאוגרפית, ואמר כי הוועדה תדרוש ממשרד התקשורת לדווח לה, בעוד כחצי שנה, על ההתקדמות ועל תמונת המצב של הפריסה שם.

בישיבה הקודמת הסבירה רכזת תקשורת באגף התקציבים באוצר, ספיר אפרגן, כי לאחר אישור הרפורמה לפריסת הסיבים, בוועדת הכלכלה, עלו בעיות שמסרו עליהם חברות התשתית שפוגעות ביכולת הפריסה שלהן. לדבריה, מטרת התיקון היא לאפשר להן לפרוס ביתר קלות תשתית בבניינים משותפים. לפי נתונים שמסרה עולה כי השנה תגיע הפריסה ל-50% מהמדינה.

עוד הסבירה כי הבקשה היא לשנות את מנגנון הסירוב של בעלי בתים בבניינים משותפים, כך שמי שיוכל להניע את הפריסה בבניין יהיה בעל רישיון, בהסכמת בעל דירה. הוא יידע את הדיירים ואם לא תהייה התנגדות יוכל להניח תשתית לאחר 30 יום.

היום אישרה הוועדה תיקון להצעה שיאפשר הקלה נוספת על הדיירים, כך שאם חברה מסוימת כבר קיבלה את אישור הדיירים וחיברה בניין לתשתית הסיבים אזי חברה נוספת לא תידרש לבקש את אישור הדיירים מחדש כדי לפרוס את התשתית שלה.

לפי החלטת הוועדה, במקרה שהרשת כבר פרוסה תצטרך חברת התשתית החדשה, לבקשת אחד הדיירים, לתלות שלט בבניין ולהודיע על כך שפרוסה הרשת ועל כוונתה לפרוס גם את הרשת שלה. אם אחד מבעלי הדירות יתנגד הוא יוכל לפנות למפקח על הבתים המשותפים, אך במקרה זה סמכותו של המפקח תצומצם והוא יוכל להורות שלא לפרוס את הרשת רק אם יהיו לכך נימוקים מיוחדים.

בנוסף לכך, במהלך הדיון הקודם בוועדה עלו קשיי פריסת התשתית בפריפריה, והיו"ר ביטון אמר: "מיד לאחר התקציב תזמן הוועדה את שר התקשורת ומנכ"לית משרדו לדיונים בנושא. אנחנו מצפים להלוואה של 400 מיליון שקל לקרן הפריסה שהחזרה מובטח, וכך נוכל להאיץ את צמצום הפערים מול הפריפריה החברתית והגיאוגרפית".

בתוך כך משרד התקשורת פרסם הבוקר כי שר התקשורת יועז הנדל החליט לתת קדימות בפריסת סיבים אופטיים ל-244 ישובים בפריפריה באזורי הגבולות. ברשימת הישובים בהם יפרשו סיבים: ישובים בעוטף עזה, ישובים בבקעה, בערבה, רמת הגולן בגבול הצפון ועוד.

בהודעה שפרסם המשרד מסר השר: "המשימה המרכזית שלי כשר תקשורת היא לחבר את ישראל בכל מקום ובמיוחד בפריפריה... היעד הראשון הוא גבולות המדינה, אלה שמרוחקים מהמרכז. אזורים נטולי כדאיות כלכלית אבל מלאים בכדאיות לאומית. קו הסיב הוא קו הגבול ולשם כך צריך השקעות. אנחנו רוצים להפריח את השממה- לייצר איכות חיים גבוהה בגבולות המדינה - מרמת הגולן, דרך הבקעה והערבה, גבול מצרים והצפון.

מהקצה נגיע למרכז ולא להיפך. דרך התשתיות נייצר עוד התיישבות, קליטת עלייה, תעסוקה וצמצום פערים. הגענו עד היום למיליון בתי אב מונגשים לסיבים ולקצב של מאה אלף בחודש. אחרי עשור אבוד, מחברים את ישראל ואת הפריפריה למרכז". מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן-חורין, הוסיפה כי "מתווה הסיבים שהעברנו בכנסת מבטיח שאף יישוב בישראל לא יישאר מאחור".

עוד צוין בהודעה כי במסגרת מתווה הסיבים, הקים המשרד את קופת התמרוץ – קרן שהכנסותיה נובעות מהכנסות חברות התקשורת (0.5% בשנה), שתשתתף במימון הפרישה באזורים בהם בחרה חברת בזק לא לפרוש רשת מתקדמת. מתוקף סמכותו בחוק, קובע היום שר התקשורת יועז הנדל מהם התחומים הגיאוגרפיים שיתועדפו במכרז הקרוב לפרישת סיבים.

התחומים המתועדפים כוללים: יישובים סמוכי גבול (יישובים שבתיהם, כולם או חלקם, נמצאים בטווח איום על פי שיקולי מערכת הביטחון - טווח של עד 9 ק"מ מגבול לבנון ועד 7 ק"מ מגבולות אחרים או מגדר המערכת סביב רצועת עזה) ויישובים מאוימים (יישובים בתחום יהודה ושומרון, המסווגים על ידי מערכת הביטחון ברמות איום 5-3 (רמות האיום הגבוהות ביותר). כל זאת, בניכוי היישובים שאינם כלולים באזורי התמרוץ, כלומר – קיימת לגביהם חובת פרישה של בזק.