"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
"תצטרך לספק ביטחונות":

המומחים עונים: האם התלות בפייסבוק תרד בעקבות קריסת הרשתות החברתיות?

במידה שהחברה תספק הסבר טוב והבטחה שהתקלה לא תתרחש שוב - תנוח דעתן של ענקיות השוק • יחד עם זאת, יש להגביל את הכוח של חברות הענק ולאפשר כניסה של שחקנים חדשים

, עודכן
0השמעה
לא יוצאים מהרשת, צילום: אי.פי.אי

למשך שש שעות אתמול (שני) העולם היה מנותק מ"צינורות החמצן" המרכזיים שלו: ווטסאפ, פייסבוק ואינסטגרם. הניתוק המחיש עד כמה האנושות וחברות עסקיות תלויות ברשתות החברתיות. על רקע זה פנינו למומחים בשאלה כיצד התקלה תשפיע על השוק, בדגש על חברות מסחר?

"התקלה של אתמול התקבלה בהפתעה, כי יש אמונה אנושית שבטכנולוגיה רחבה ועולמית לא יהיו תקלות. האמת היא שתקלות בתחומי הטכנולוגיה יש כל הזמן, וזה טבעי, אלא שהבעיה היא התלות שנחשפה ברשתות החברתיות, לדוגמא ככלי לקשרי לקוחות. למעשה, חברות בתחום השיווק, יחסי הציבור והמכירות שבויות בידי הרשתות החברתיות, בדיוק כמו קהל לקוחותיהם", כך מסביר פרופ' גוסטבו מש, רקטור אוניברסיטת חיפה ומומחה בסוציולוגיה עירונית, אינטרנט וחברה.

מארק צוקרברג, מנכ"ל פייסבוק, צילום: איי.פי

לדבריו: "אם החברה תספק הסבר טוב וביטחונות שהתקלה לא תתרחש בעתיד, תנוח דעתן של ענקיות השוק, ולא נראה שינוי גדול אם לא נראה כיצד החברות יחפשו אפיקים אחרים מקבילים לרשתות".

"פייסבוק לא כאן לנצח"

פרופ' שיזף רפאלי, נשיא מכללת שנקר, חוקר ומרצה בתחום מערכות מידע, תקשורת מתווכחת מחשב וניהול מידע, סבור כי הממשלות בעולם יפרקו את המונופול של פייסבוק: "אני זוכר את הדומיננטיות של חברת IBM בתחום המחשבים, דומיננטיות שנגמרה. כך היה עם מיקרוסופט וגוגל, שאמנם נותרה מנוע חיפוש ענק, אבל בתחום הפרסום השוק התרחב והיא אחת מ-5 ענקיות בתחום. לכן, ודאי שפייסבוק לא כאן לנצח. בטווח המיידי נראה גזירת קופונים מצד טוויטר וגוגל, ואולי השקעה בדרכי תקשורת נוספות, אך זה בשוליים. זה יקרה לאט, אבל בסופו של דבר נראה את המדינות בעולם נכנסות לתחום ומגבילות את המונופול הענק של פייסבוק. המדינות לא ימשיכו לקבל את הכוח העצום של החברה. יש לציין שאלו הערכות בלבד".

אבי בן בסט הוא פרופסור אמריטוס בחוג לכלכלה של האוניברסיטה העברית בירושלים, בעבר כיהן כמנכ"ל משרד האוצר. פרופ' בן בסט אומר כי יש לפתוח את השוק המצוי כעת עם מעט שחקנים גדולים: "מה שראינו אתמול לא קיים רק בתחום הרשתות החברתיות אלא בשווקים נוספים, למשל בעולם הבנקאות - יש כמה בנקים גדולים, והקטנים לא מצליחים להתחרות בהם. הרגולטורים, המפקחים הממשלתיים על השוק, צריכים לפעול ולהפוך אותו לתחרותי. המדינות מתקשות לפעול נגד חברות ענק וזה לא טוב. צריך להגביל את הכוח בשווקים האלו, לפתוח אותם לתחרות ולאפשר להמון שחקנים כניסה אל התחום. זו אחריות של המדינות, ולא של השוק העסקי עצמו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר