"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
מסתורין מדעי

מה גרם לכוכב השביט הזה לזרוח פי 250 מאשר תמיד?

התפרצות חריגה של כוכב השביט 29P השאירה את המדענים המומים • מה גרם להתפרצויות האור האלימות ולמה אחת מהן הייתה כל כך חזקה?

,עודכן
0השמעה
כוכב השביט 29P, צילום: מסך

בסוף חודש ספטמבר הגיע השביט 29P או בשמו המלא שביט שווסמן-וואכמן, אל אזור כוכב הלכת צדק ואז יצר מופע של הפצה אלימה של חומר אל החלל כאשר בשיאו של המופע - ההתפרצות הגדולה ביותרשל השביט הייתה בבהירות חריגה של פי 250 מהזוהר של ההתפרצויות הרגילות שלו.


ההתפרצות החריגה וכן העובדה שהשביט יצר 4 התפרצויות קרובות זו לזו, עוררו עניין רב בעולם המדעי כיון שמדובר באירוע נדיר גם מבחינת סמיכות האירועים, (בדרך כלל הוא מאיר ובוהק כ-7 פעמים לאורך כל השנה), וגם מבחינת עוצמתם. לדברימריה וומק אסטרופיזיקאית אמריקאית מהמכון הלאומי למדעים: "מה שראינו זו התפרצות על, הייתה דרושה אנרגיה רבה מאד כדי לחולל אירוע בסדר גודל כזה. כמובן בכל הנוגע לשאלה מה בדיוק קרה? התשובה היא שאנחנו לא באמת יודעים וזה מה שעושה את העניין למעניין כל כך" הסבירה החוקרת.


שביט 29P שייך לקבוצת השביטים המכונים בעולם האסטרונומיה קנטאורים. מדובר בעצמים שנעים סביב השמש אולם הם נותרים רחוקים מאוד ממנה ובמסלולם הם מגיעים בנקודה הכי קרובה שלהם לאזור הכוכבים צדק ושבתאי בלבד. מדובר ככל הנראה בעצמים שסבבו בחגורת האסטרואידים של מערכת השמש ושמסיבה כל שהיא נדחקו פנימה יותר ויצרו מסלול מעגלי משלהם סביבה. במקרה של 29P מדובר בסיבוב כמעט מעגלי שנמשך 14.6 שנים ובמסגרתו הנקודה הכי קרובה שלו אל השמש היא במרחק של 560 מיליון מייל ממנה.

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום


גם כאן יש מסתורין לא מעט מכיוון שהשביט הגיע לנקודה הקרובה ביותר לשמש בשנת 2019 ואז נמדדה פעילות רבה מכיוונו - מה שמוביל לשאלה המתבקשת: מה קרה לו דווקא עכשיו?
בכל מקרה למרות המרחק העצום הזה, מספיקה האנרגיה המעטה המגיעה אליו כדי לגרום לחומרים בשביט לרתוח. הסיבה היא שההרכב הכימי שלו כולל גזים נדיפים מאד כמו חמצן חד חמצני שנקודת הקיפאון שלהם מאד נמוכה.

כוכב שביט אחר,צילום: נאס"א

לדברי ד"ר וומק "מדובר בשביט מאד פעיל שאף פעם לא מפסיקה בו הפעילות. הסיבה לכך היא ככל הנראה ההרכב של החומר שבו שהוא כנראה מאד נדיף" היא אומרת. עם זאת גם עבור עצם כה רגיש הפעילות בסוף ספטמבר היתה חריגה ולדבריריצ'רד מיילס, מנהל תחום השביטים וכוכבי הלכת המרוחקים באיגוד האסטרונומי הבריטי"הבהירות של 29P גברה ממש בקפיצות בצורה מהירה מאד".

כוכב השביט 29P,צילום: מסך

מי שעסק רבות בחקר השביט הואהאסטרונום ד"ר ויירז'וש, שסבור כי התפרצויות של שביטים יכולות להיות לעיתים בגלל שהמסה חלקית של פני השטח גורמת לחומר נדיף מאד שכבר מצוי במצב גזי מתחת לפני השביט להתפרץ בעוצמה לחלל כשהוא מעיף בדרך החוצה גם עוד חומרים מהשביט עצמו בסגנון ההתפרצות שמתחוללת בעת פתיחתו של בקבוק שמפניה. "אולי היה שם קטע גדול שניתק החוצה אבל מי יודע" אומר החוקר.


עם זאת השאלה שנותרה פתוחה היא מה קרה הפעם שגרם למופע הבהירות החריג של השביט. לשאלה הזו אין ממש תשובה ולדברי ד"ר וומק "הסיבה שחוקרים רבים אוהבים לחקור שביטים היא בגלל שהאובייקטים האלו ראוותניים ותמיד יפתיעו אותך ויספקו לך כר לחקירה מדעית ולחידות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר