קניתם רכב חשמלי? בדקנו עד כמה מסובך להטעין אותו

שוק המכוניות החשמליות בארץ הולך וגדל, ואם לשפוט על פי מחירי הדלק - יש סיכוי טוב שבעוד כמה שנים רובנו נסתובב בין עמדות טעינה חשמליות כאלו או אחרות. כיום התקנה של עמדה כזו בבתים היא לא דבר מובן מאליו, אף שאפשר לראות יותר ויותר עמדות טעינה לכלי רכב חשמליים במקומות ציבוריים דוגמת קניונים או בתי חולים.

"כיום, כבר הרבה יותר מודעים לצורך הזה מבעבר", מציינים בחברת EV-EDGE, "כמעט בכל קניון יש עמדות טעינה, וממש בכל יום אנחנו מרחיבים את רשת הטעינה. יש לנו יותר מ־150 אתרים שונים בארץ עם עמדות כאלו, ובכל יום מתווספים עוד ועוד לרשימה. בשנה הראשונה היינו צריכים לרוץ אחרי הלקוחות המסחריים והרשתות, להסביר ולשכנע למה צריך את זה בכלל, ועכשיו המצב התהפך. כל בניין משרדים שמכבד את עצמו מתקין עמדות כאלה. זה ממש שירות שנותנים ללקוחות".

גם אמיר חמו, מנהל פיתוח עסקי של חברת Greenspot, מסכים. "ככל שעובר הזמן, כך המודעות רק הולכת וגדלה", הוא מפרט, "אם בעבר היינו מסתכלים על מפת ישראל ואומרים 'חשוב לנו לתפוס תשתיות', כיום פונים אלינו מכל הארץ ולא משנה אם מדובר בקניון גדול או במרכז שכונתי. אם פעם דיברו איתנו על עמדה אחת בחניון, אז היום רוצים לפחות 3-4 עמדות טעינה, וגם בנקודות קצה ולא רק במרכז הארץ".

אבל כשמדובר בבית משותף שבו רוצים להתקין עמדת טעינה, ולא בחניון ציבורי, העסק קצת יכול להסתבך. "צריך אישור מוועד הבית כדי להתחבר ללוח החשמל הציבורי", מסביר חמו, "הוועד יכול למנוע את זה רק אם יש לו חוות דעת מקצועית שמפרטת מהי הסיבה לא להתחבר ללוח, אבל עקרונית צריך לאפשר והפסיקה מעודדת את זה.

"הרגולטור מנסה לקדם חוקים שינתקו את הצורך באישור עקרוני מוועד הבית, אבל החוק היבש מאוד מבלבל. אין אחידות, אין דרך המלך שאפשר להגיד 'זה המתווה'. למזלנו, כיום לרוב נציגות הבניין מאשרת יותר בקלות, יודעת להכיל את הנושא ומבינה את הצורך של האנשים בעמדות טעינה יותר מאשר לפני שנה".

"מי שרוצה להתקין עמדת טעינה בבית משותף עלול להיתקל בכל מיני חסמים", מציין גם דודי לסרי, מנהל פעילות של חברת PluGO בבעלות משותפת של גיל־קאר וסמלת, "הן ברמת הרגולציה והן ברמת המידע. חשוב שעמדות הטעינה יהיו מנוהלות על ידי החברה. לפעמים ועד הבית לא מצליח להבין שמדובר במקרה שבו כולם זוכים, שעמדת טעינה מנוהלת בחניון מקנה שקט גם ללקוח וגם לוועד.

"המערכת שלנו יוצרת התראות ודו"חות מידע, ומאפשרת ניהול מרחוק של תקלות. מעטות מאוד הפעמים שצריך להגיע אליה לטיפולים שאינם טעינה.

"המערכת מנהלת אנרגיה - מרבית הבניינים בישראל אינם ערוכים לקלוט את כל הרכבים החשמליים וחסר להם זרם בלוח החשמל - ואנחנו לוקחים את הזרם הקיים ומאפשרים ליותר רכבים לטעון. נוסף על כך, המערכת המנוהלת רואה את הצריכה של כל דייר ומעבירה בצורה מרוכזת לוועד הבית".

אז איך באמת אפשר לפתור בעיה של בניין שאין לו הספק פנוי לטעינה? "היום כבר יודעים לעשות ניהול אנרגיה", מסביר גם חמו, "להעביר את החשמל לרכב לפי מה שהוא צריך באותו רגע נתון. העמדות יודעות לדבר זו עם זו ולנתב אנרגיה בצורה אופטימלית, ולהפחית את האמפר אם צריך.

"הנחת המוצא היא שכולם חוזרים בערב וטוענים את הרכב עד למחרת, מה שאומר שיש טווח של 10 שעות שמאפשר טעינה לרכב, ויש רכבים שמתמלאים כבר אחרי 4 או 5 שעות. אז גם אם כל אחד מקבל פחות זרם חשמלי, זה עדיין מספיק זמן לאפשר למישהו למלא את סוללת הרכב".

כמה מכוניות בחניון של בניין אחד זה נחמד, אבל מה עושים כשמדובר רק בדייר אחד?

"יצא לנו להיתקל בזה. אנחנו מחברים כל דייר לפי הצורך שלו, לא מקימים עמדות טעינה למי שלא צריך. היו מצבים של דייר ראשון שהיה חלוץ, וכשהוא הקים עמדה זה התפשט בבניין במהירות ואז דייר נוסף רצה להתחבר, ועוד דייר, וכן הלאה. אנחנו מלווים את הדייר הראשון - ואולי היחיד - מול ועד הבניין, בבחירת עמדה ותשתית אופטימלית, ומכינים אותו לכך שאם יהיו עוד דיירים שירצו להתחבר - נבצע איזון עומסים וויסות זרם חשמל בעמדת הטעינה שלו".

חניות או לא להיות?

הבעיה ברכב חשמלי, כך נראה, מתחילה כאשר לא לכל הנהגים יש חניה פרטית. אמנם הם יכולים למלא את הסוללה בעמדות טעינה ציבוריות, אבל עד כמה זה נוח? האם חוסר חניה פרטית אמור למנוע מאיתנו את האפשרות לקנות מכונית חשמלית?

אודי אליהו, מנכ"ל אפקון תחבורה חשמלית, מנסה לענות על השאלה. "בעיניי זה בהחלט אפשרי לקנות מכונית חשמלית גם אם אין חניה פרטית", הוא מבהיר, "זה תלוי בהרגלי הנסיעה של כל אחד. אני מכיר כאלה שאין להם אפילו מטען נייד, והם טוענים את הרכב ברשת הציבורית. אבל נקודת המוצא שלנו היא שהנהגים הראשונים שיעברו לחשמלי הם כן כאלה שיש באפשרותם להתקין עמדה בבית. חלק מהיבואנים מתנים את מכירת הרכב ביכולת טעינה בבית ודורשים שנבדוק לפני כן את הבניין של הדייר, כי לא רוצים שהנהג יקנה את הרכב, יתאכזב ויפגע בשם שלהם".

גם בחברת EV-EDGE מסכימים: "הרבה מהטעינות מתבצעות במקום העבודה, וכך אפשר להתנהל מצוין. לפני חצי שנה המחשבה היתה שבלי עמדת טעינה בבית לא קונים רכב חשמלי, אבל בחודשים האחרונים, עם הכניסה החדשה של רכבי טסלה לארץ, יש כאלה שקונים את הרכב בלי עמדה בבית ומסתדרים".

"בעלי רכב חשמלי מתכננים ומנהלים את הנסיעות שלהם", מוסיף אמיר חמו, "אם הם יודעים שיש להם נסיעה בערב, הם לא יגיעו 'ריקים' הביתה מהעבודה אלא יטענו מראש. הם יודעים לנהל היטב את זמני הסוללה.

"הנושא של חרדת טווח הוא מאוד קריטי כרגע, ולדעתי הוא ייעלם מהעולם בעתיד. אם לפני שנה או שנתיים נכנסו רכבים עם טווח של 250-300 ק"מ עד לטעינה, כיום אנחנו מדברים על מינימום 400 ק"מ. אז עוד 3-4 שנים, כשיהיו עומסי חשמל גדולים בבניינים, הרכבים יעשו 700 ק"מ ויותר מכך. הנהג הממוצע לא נוסע 700 ק"מ ביום, ולכן זה ייצור מצב שאנשים לא יצטרכו להטעין את רכבם בכל לילה".

אפשרות נוספת, מספרים לנו ב־EV-EDGE, היא מטען נייד שמחובר לשקע חשמל רגיל - אבל הם מסתייגים: "יש כל מיני בעיות בנוגע לזה, כי לפי הנחיות חברת החשמל אסור לטעון בכזה שקע יותר מ־10 אמפר ויותר משעתיים ברציפות. מבחינת רמות הטעינה הוא הכי איטי. בשעתיים, 10 אמפר ימלאו 10 קילוואט־שעה, שזה בערך 24 ק"מ".

חיבור ישיר, ונסעתם

ואפשר גם לטעון דרך מטענים מהירים. "מדובר בחיבור ישיר לסוללה של הרכב", מסביר אודי אליהו, "ואלו עמדות טעינה שיהיו לרוב בתחנות דלק או במרכזים מסחריים, ויכולות לטעון רכב בתוך 20 דקות, בניגוד לעמדות טעינה ביתיות, שייקח להן כארבע שעות לטעינה.

"ויש גם מטענים אולטרה־מהירים, שיכולים לטעון כבר ב־100 או ב־200 אמפר, ולא מזמן התקנו עמדה שיכולה לטעון ב־350 אמפר, הראשונה בישראל, במוסך פורשה בהרצליה. מטענים של 200 התקנו בכביש 6, בתל אביב, ביקום, במצפה רמון, באילת ובעוד מקומות בארץ, ונדרשות כ־8-5 דקות לטעינה טובה".

יש שמועות שטעינה מהירה עלולה לקצר את חיי הסוללה. מה אתה חושב על זה?

"עוד אין מספיק ניסיון בנושא, וגם אם טעינה מהירה מקצרת את חיי הסוללה, זה לא בצורה משמעותית".

תו תקן ומנגנוני הגנה

אז איך זה עובד? אתם מתכננים לקנות רכב חשמלי ורוצים להתקין לו עמדת טעינה. יש לכם אישור שהחניה שלכם בטאבו, אישור מבעל הדירה או שלוועד הבית אין התנגדות להתקנה. מה צריך לוודא לפני כן? "דבר ראשון צריך לבדוק אם יש הספק פנוי בלוח החשמל של הבית", מסבירים בחברת EV-EDGE.

"לבית ממוצע בישראל יש חיבור תלת־פאזי של 25 אמפר, ואנחנו רוצים לפחות 10 אמפר פנויים לטעינה. אם מדובר בבית חדש, אפשר מראש להזמין חיבור של 40 אמפר לבית, ולדירה קיימת אפשר להזמין הגדלת חיבור. זה לא סיפור מורכב, מדובר בעלות של כמה אלפי שקלים".

דודי לסרי מוסיף: "יש אפשרות של הגדלת זרם באופן מלאכותי. אם יש בניין שבלוח החשמל שלו יש 160 אמפר פנויים, וכל רכב צורך 10 אמפר, אז הרכב ה־16 שמגיע סותם את הגולל ואין מקום להתחבר. המערכת שלנו מזהה את הרכב ה־17 שמגיע, ומפחיתה את כל הטעינה לאחרים ומפנה מקום. הכל עובד לפי הלוגיקה שעד 6 בבוקר כל הרכבים יגיעו ל־100 אחוז טעינה. היא לא מבטלת את הגדלת הצורך באנרגיה, אלא דוחה אותו".

אחרי שהזמנתם חשמלאי מוסמך או מהנדס חשמל, שביצע בדיקת אופטימליות שכוללת את זרם החשמל שהבניין צורך גם במתכונת חירום ועם כלל המערכות, ומצא שנשאר מספיק זרם בלוח החשמל כדי להתקין עמדת טעינה - כדאי לבדוק כמה דברים אצל החברה שתתקין את העמדה.

"צריך לוודא שיש לחברה תו תקן - אירופי או ישראלי", מפרט דודי לסרי, "ושיש לעמדת הטעינה המוצעת את כל מנגנוני ההגנה הנדרשים מובנים בעמדה - או לפחות חיצוניים בעמדה, לא להתפשר על ההתקנה ועל איכותה. בבניינים משותפים תוואי לא אסתטי יכול להפיל התקנה.

"צריך להסתכל על החברה עצמה - אם מדובר בחברה שעושה את זה 'על הדרך' או באחת שמתעסקת בזה, אם זו חברה גדולה ורצינית או שמדובר במשהו ארעי, אם זהו ניסיון לרכוב על גל ולהמשיך הלאה. האם לחברה יש מערכת לניהול עמדות? לא מעט חברות משווקות עמדות ללא מערכת ניהול, וזה מראה שהן לא מתכננות להיות פה לאורך זמן".

וכמה זה יעלה לנו? טווח המחירים אינו קבוע ומשתנה בהתאם לנתונים. אם החניה שלכם קרובה ללוח החשמל והתשתית עצמה טובה, יכול להיות שתשלמו רק כ־1,000 שקלים, אבל במקרים אחרים, שבהם תצטרכו לשדרג את רשת החשמל או להתקין ארון חשמל נוסף, התקנת העמדה יכולה להגיע גם לסכום של 5,000 שקלים ויותר. גם אם משווים את זה להוצאות הדלק, כנראה עדיין נצא ברווח.