"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פראיירים לא מתים?

"פריטי אספנות" דיגיטליים של ספיידרמן נמכרים במאות דולרים

על NFT שמעתם? טרנד האספנות הדיגיטלית השנוי במחלוקת מתרחב, וגם דיסני מצטרפת לחגיגה עם סדרת פסלונים במהדורה מוגבלת

,עודכן
0השמעה

אספנות דיגיטלית היא תופעה חדשה יחסית. חברות מציעות למכירה פריטים דיגיטליים בלעדיים/מקוריים/במהדורה מוגבלת של יצירות שונות, ואנשים עם יותר מדי כסף ומעט מדי שכל ישר מוכנים להוציא סכומי עתק על מה שהוא בסופו של דבר חפץ וירטואלי מקודד, שאין יותר מדי מה לעשות איתו מלבד להשוויץ בו ולרמוז לאחרים שכן, יש לך יותר מדי כסף.

NFT,

למי שלא מתמצא (ובהחלט קשה להבין את ההיגיון שמאחורי התופעה), נסביר בקצרה שפריטי האספנות הדיגיטליים הללו נכללים תחת ההגדרה NFT - Non Fungible Token - או בעברית "אסימון חסר תחליף". על רגל אחת, האסימונים האלה הם אכן חסרי תחליף, שכן לא ניתן לשכפל או להחליף אותם באסימון זהה, היות שכל אסימון הוא ייחודי. האסימונים הללו שמורים ומאובטחים באמצעות טכנולוגיית בלוקצ'יין, וככלל ניתן להוכיח את המקוריות שלהם ואת הבעלות עליהם. ממש כמו תעודה פיזית - דיגיטלית. מבלבל? קצת, אבל זה מה יש.

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

השורה התחתונה היא שיש ל-NFT שוק די שוקק ותחרותי. השבועגם מארוול הצטרפה לחגיגה, לאחר שהכריזה לפני כחודשיים על כוונתה לעשות זאת. ענקית הקומיקס, שנמצאת בבעלות דיסני, השיקה לפני כמה ימים סדרת "פסלונים" דיגיטליים (כלומר, תמונות תלת-ממדיות) של ספיידרמן "במהדורה מוגבלת", כחלק משיתוף פעולה עם חברת האספנות הדיגיטליתVeVe. הפסלונים, שגם ככה לא נראים מי יודע מה, מחולקים לחמש רמות של "נדירות": דגם הפסלון הזול והנפוץ ביותר "מופץ" ב-32,000 יחידות שעולות 40 דולר לחתיכה, לעומת הפסלון הנדיר ביותר, שקיים ב-1,000 יחידות בלבד, וכל אחת מהן מוצעת ב-400 דולר. בתוך כמה שעות המלאי אזל.

נדגיש שלא ניתן לעשות בפסלונים הדלים האלה שום דבר שימושי. ספיידרמן, על כל חמש הפוזות האתלטיות שלו, לא מעניק בוסט לאיזה משחק, לא מספר מעשיות על גיבורי-על לפני השינה וגם לא שומר על הטלפון מפני פורצים. למעשה, שני הדברים היחידים שאפשר לעשות עם הפסלונים הם להציג אותם לראווה באפליקציה של VeVe בתקווה שמישהו יראה אותם ויקנא בכם כדי שתרגישו טוב עם עצמכם, או לשלב אותם בתמונות AR בסמארטפון (כי בואו, כאילו שאי אפשר להשיג בשום מקום תמונת AR חינמית של ספיידרמן). זהו.

באמת שקשה להבין את האנשים שמוציאים את כספם על הדברים האלה, אלא אם הם זוממים למכור אותם בעתיד כדי לעשות עליהם רווח, ואז ניחא, זה עוד איכשהו מתקבל על הדעת. אם כבר אספנות, עדיף לדעתנו לרכוש יצירות אמנות מרשימות יותר,ופיזיותיותר, בסכומים דומים. כך אפילו תהיה הצדקה להציב אותם על מדפים אמיתיים כאלה, מעץ, ולהזמין אורחים אמיתיים כאלה, ממולקולות, להתרשם מהם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר