התהליכים שהובילו להולדת המרשתת החלו במעבדות של אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס ובאוניברסיטת סטנפורד ב-1969, כאשר פרופ' ליאונרד קליינרוק ב-UCLA התחבר מהמחשב שלו אל מחשב נוסף של קולגה מסטנפורד המרוחקת. הניסיון היה לשדר את המילה Login ממחשב אחד לאחר. אחרי הקלדת האות L ולאחריה האות O - המחשבים קרסו.
>> 30 שנה לאינטרנט: הכתבה הראשונה בסדרה <<
המצאת האינטרנט לא נעשתה ביום אחד. בניסיון השני זה כבר הצליח, וזו למעשה היתה יריית הזינוק למה שהפך מאוחר יותר לאינטרנט, כשהמדען האנגלי טים ברנרס־לי פיתח טכנולוגיה שבה ניסה לחבר רעיון במחשב אחד לרעיון דומה במחשב אחר. הטכנולוגיה, המכונה "היפרטקסט", היתה הבסיס האמיתי ל-WWW. לאור העובדה שברנרס-לי לא רשם פטנטים על ההמצאות, כולנו זוכים להשתמש ברשת באופן חופשי.
אם יש משהו שלא ניתן להתווכח עליו הוא העובדה שהטכנולוגיה המדהימה הזו השפיעה עלינו אולי יותר מכל טכנולוגיה אחרת שפותחה בעידן המודרני. למעשה, המצאת האינטרנט הפכה לסמן הימני ביותר של עידן המידע שבו אנו חיים היום, שאולי השפיע על הגזע האנושי יותר מכל.
זו לא רק עוצמת ההשפעה של האינטרנט והשינויים שהוא הביא לחיינו, אלא גם ההיקף האדיר של כלל התחומים שרשמו פריצות דרך מדהימות כתוצאה מההמצאה הזו: רפואה, כלכלה, תרבות, מוזיקה, ספורט, אופנה, תחבורה, מדע ועוד.
אבל התחום אולי הכי חשוב, שבו ההשפעה של האינטרנט היא לא רק אדירה אלא גם מדאיגה, הוא התחום הפוליטי, שבו חווינו בשנים האחרונות את עוצמתה, עם לידתן של הרשתות החברתיות. ברנרס-לי עצמו הביע את דאגתו מהתהליכים העדינים והשבירים שעוברת הפוליטיקה כשהטכנולוגיה הזו מוטמעת כל כך עמוק בתוכה, כשאמר: "הרשת נולדה על מנת לקרב אנשים זה לזה ועל מנת להפוך את הידע הרב לנחלת כולם, אבל לצערי לא כולם עדיין יכולים ליהנות ממנה ויש גורמים שמנסים לנכס אותה לצרכים אנוכיים וכלכליים".
ברנרס-לי כיוון את דבריו בעיקר לענקיות טכנולוגיה דוגמת גוגל, פייסבוק, מיקרוסופט, אפל ועוד חברות אשר מבססות את המודל הקיומי שלהן על איסוף וניצול המידע האישי שאנחנו מחויבים למסור בכניסה לרשת, מה שתורם בדרך כזו או אחרת לפגיעה קשה בפרטיות המשתמשים.
"דיסטופיה דיגיטלית"
ההתפתחויות הדרמטיות לעיתים במערכות הבחירות האחרונות בישראל ובארה"ב הדגישו גם את בעיית הפייק ניוז. "דיסטופיה דיגיטלית" היה הכינוי של ברנרס-לי לאחת הסכנות הגדולות הטמונות ברשת. הכוונה היא למצב שבו אנשים מושפעים במידה רבה ובקלות, בין היתר כתוצאה מיצירת דיסאינפורמציה והעברת מידע מוטעה, עד כדי איום על שלומה של הדמוקרטיה.
ומה לגבי העתיד? ההתקדמות היא לכיוון "האינטרנט של הדברים", מושג המתייחס למקום שאליו אנו רוצים להוביל את האנושות; עתיד שבו כל הכוח העצום של האינטרנט משתלב בצורה חיובית ויעילה עם השיפור העצום בתשתיות האינטרנט והתפתחות הבינה המלאכותית. לשם הגשמת המטרה הזו נצטרך להיות חכמים מאוד, אולי אפילו כמו הטכנולוגיה עצמה - כדי להציב גבול ברור בין הדיסטופיה שברנרס־לי חושש ממנה לבין האוטופיה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו