בורסת הקריפטו הגדולה בעולם, Binance, חוותה בסוף השבוע את שוד הקריפטו הגדול בהיסטוריה, שבמהלכו נעלמו כ-6.3 מיליארד דולר בתוך 20 דקות בלבד. המתקפה הדרמטית, המיוחסת על ידי ה-FBI למשטר הצפון קוריאני, שלחה גלי הדף בתעשיית המטבעות הדיגיטליים והעלתה שאלות קשות לגבי אבטחת הנכסים של מיליוני משתמשים ברחבי העולם. למרות שבינאנס התחייבה לספוג את מלוא ההפסדים מכיסה ולחדש את משיכות הכספים, האירוע חושף את נקודות התורפה הקריטיות של המערכת הפיננסית המבוזרת במלוא מערומיה.
המומחים מצביעים על כך שנקודת הכשל המרכזית אינה הטכנולוגיה, אלא הגורם האנושי. עידן עפרת, מייסד שותף וסמנכ"ל מוצר בפיירבלוקס: "המתקפות על תזרימי ההכנסות על גבי הבלוקצ'יין מסלימות במהירות. התעשייה חוותה מתחילת השנה 750 מתקפות וגניבות בהיקף של 9.2 מיליארד דולר; עלייה מ-150 אירועים ו-2.6 מיליארד דולר בשנה שעברה".
לדבריו של עפרת, "הקבוצות שעומדות מאחורי המתקפות הללו ממומנות היטב וסבלניות, והן מתמקדות יותר ויותר באנשים ובמערכות שמפעילים את הארנקים, אותה תשתית של תנועת הכסף. ארגונים, ובפרט מוסדות פיננסיים, צריכים לחשוב מחדש על תפיסת האבטחה שלהם".
עפרת מסביר כי "הנחת המוצא חייבת להיות שכל מחשב נייד, נקודת כניסה למערכת, או עובד פשוט עלולים לחוות פריצה. לכן, יש לבחון מחדש את הרשאות החתימה, לאמץ פרקטיקות אבטחה מחמירות יותר ולעקוב מקרוב אחר אנומליות. מערך אבטחה חייב להיות מוכן לרגע שבו האבטחה נכשלת. מודל ההגנה הרב-שכבתי של פיירבלוקס נבנה בדיוק עבור המציאות הזו".
ד"ר חמי לייבוביץ, ראש תחום Cyber Security בפקולטה למדעי המחשב במכללה למינהל, מוסיף כי "Binance חוותה מתקפת סייבר דרמטית, במהלכה נגנבו כ-6.3 מיליארד דולר. זהו הסכום הגבוה ביותר בהיסטוריה שנגנב במסגרת שוד קריפטו. בעוד הפרטים המלאים עדיין מתבהרים, הנה מה שידוע עד כה: התוקפים ככל הנראה השיגו גישה למחשב נייד של מהנדס בחברה, ומשם חדרו לשירות קריטי של Binance, אשר יכול לחתום ולאשר העברת כספים מארנקים שבשליטת Binance. מרגע שהתוקפים נתנו את ההוראה, סכומי כסף עצומים הועברו מארנקים בשליטת Binance לארנקים שבשליטת התוקפים - וכל זה תוך דקות".
ד"ר לייבוביץ מוסיף כי מאותו הרגע, החל מרוץ כנגד השעון בו Binance, בשיתוף פעולה עם חברות וגורמי אכיפה, נקטו מספר פעולות במקביל. "ראשית, Binance פעלה לאתר את הפרצה שהתוקפים ניצלו על מנת לחסום אותה. שנית, מתנהל 'מרדף' אחר הכסף שנגנב בניסיון להקפיא אותו - כלומר, שהתוקפים יאבדו גישה אליו ולא יוכלו להשתמש בו".
אבל, מסביר ד"ר לייבוביץ, זה לא פשוט בכלל. "טכנולוגיות קריפטו בנויות בתצורות שונות - כאשר בחלק הדבר אפשרי ובחלק לא. זה לא באג - זה פיצ'ר. מטבעות קריפטו רבים נשענים על התפיסה שאין גוף אחד ששולט על המטבע (כמו בנק או מדינה), ולכן, אפילו במקרים כאלה - אין בהכרח מישהו שאפשר להתלונן בפניו ולבקש את הכסף בחזרה. נכון לעכשיו, הצליחו להקפיא כשלושה מיליארד מהכספים שנגנבו. עם זאת, לא ברור עדיין כמה מתוך הסכום הזה Binance תוכל לקבל בחזרה וכמה זמן זה ייקח".
מעבר למישור הטכנולוגי, Binance מתמודדת עם אתגרים נוספים. "Binance עצרה את האפשרות של משתמשים למשוך ממנה את כספם, ורק במהלך הבוקר של יום ראשון החלה בהדרגה לאפשר זאת", מסביר ד"ר לייבוביץ. "יש לכך שתי סיבות עיקריות: ראשית, למזער סכנה שתוקפים ינצלו את מנגנון המשיכה על מנת לגנוב כספים נוספים, ושנית, למנוע התנפלות המונית של משתמשים אשר, בעקבות הדיווחים, ינסו למשוך בבת אחת סכומים עצומים - מה שעלול היה ליצור כדור שלג אשר יכול להוביל לקריסת החברה".
ד"ר לייבוביץ מסביר כי כדי לנסות למנוע פאניקה שכזאת, ובפרט כדי למזער את הטלטלה בשווקים, "כבר בשלב מוקדם של ההתקפה הודיעה Binance כי כספי הלקוחות לא ייפגעו, והנזקים יכוסו על ידי קרן חירום ייעודית בשילוב כסף ש-Binance תשלים מכיסה. נכון לשלב זה, Binance כבר רכשה מחדש נכסי קריפטו בשווי של כ-95% ממה שנגנב, על מנת לשדר איתנות ויציבות פיננסית".
השווקים אמנם הגיבו בירידות, אבל נראה כי הירידות מתונות יחסית להיקף המתקפה, מה שאולי מעיד שהשוק חושב שניתן "לספוג" את ההפסדים בצורה סבירה ולהתאושש. "עם זאת, האירוע יכול היה להתפתח אחרת לחלוטין, ובתרחישי קיצון לא רק להביא לקריסה של Binance ושל גופי קריפטו אחרים - אלא למשבר שיגרום לטלטלה בשווקים", אומר לבסוף ד"ר לייבוביץ. "במציאות של אי יציבות גלובלית ומחירי דלק גבוהים, לאירוע כזה עלולות להיות השלכות דרמטיות הרבה יותר על הכיס של כולנו. בעידן שבו המתקפה הגדולה הבאה היא רק שאלה של זמן - לא בטוח שבפעם הבאה השוק יצליח לספוג את המכה".
כאמור, השוד חסר התקדים בוצע על ידי קבוצת ההאקרים הצפון-קוריאנית TraderTraitor, שהצליחה לחדור למנגנוני החתימה והאישור של "הארנקים החמים" בבינאנס ולהורות למערכת להעביר סכומי עתק לארנקים פרטיים. בעוד שבמערכת הבנקאית המסורתית פעולות חשודות ניתנות לעצירה דרך מערכות סליקה בינלאומיות, רשת הבלוקצ'יין מבצעת ונועלת העברות באופן אוטומטי ובלתי הפיך ברגע שהן מאושרות בקוד, שכן חוקי המתמטיקה חזקים מצווים משפטיים לעיקול.
בעקבות המתקפה, רשויות האכיפה וחברות הבלוקצ'יין פתחו במרוץ נגד השעון והצליחו להקפיא כשלושה מיליארד דולר, בעיקר במטבעות "יציבים" המונפקים על ידי חברות פרטיות שיכולות לחסום ארנקים. עם זאת, התוקפים מיהרו להמיר את שאר הנכסים למטבעות מבוזרים לחלוטין כמו אתריום, במטרה להלבין אותם דרך פלטפורמות פיננסים מבוזרים ולהעלים עקבות. כדי למנוע קריסה ופאניקה המונית של הלקוחות, בינאנס עצרה זמנית את אפשרות המשיכה והזרימה במהירות מיליארדי דולרים מקרן החירום הייעודית שלה ומהונה העצמי. החברה רכשה מחדש נכסים לגיבוי 95% מהכספים האבודים, בניסיון לשדר יציבות לשווקים הסוערים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו