הגירה, אינפלציה ומצב הכלכלה מככבים בדרך כלל בראש מערכות הבחירות בארצות הברית. השנה, אחד הנושאים הבוערים בקמפיינים הוא הדאטה סנטרים: המתקנים שמניעים את מהפכת הבינה המלאכותית הפכו למוקד של כעס ציבורי, ובמרוצים צמודים ההתנגדות להם עשויה להטות את הכף. מועמדים רפובליקנים ודמוקרטים מתחרים על ההבטחה להגביל את הבנייה, לבטל הטבות מס ולהגן על חשבונות החשמל של התושבים.
באוהיו, הדמוקרט שרוד בראון מציג את יריבו לסנאט, הרפובליקני ג'ון האסטד, כ"הפנים של הדאטה סנטרים", ותוקף את התמריצים שקידם כסגן המושל. האסטד, שבעבר התגאה במשיכת ההשקעות, אומר כעת שמתקנים חדשים אינם צריכים לקבל הטבות מס. בוויסקונסין, המועמד הרפובליקני למושל טום טיפאני תוקף את יריבו הדמוקרטי בתשדיר שמסתיים במילים: "הביג טק מנצח. ויסקונסין משלמת".
המרוצים יוכרעו בבחירות האמצע שייערכו השבוע, ב-3 בנובמבר, ובהן ייבחרו כל 435 חברי בית הנבחרים, 35 סנאטורים ומושלים ב-36 מדינות. הבחירות נערכות באמצע כהונת הנשיא וקובעות מי ישלוט בקונגרס ובמדינות. בכמה מהזירות התחרותיות, תנופת הבנייה שממשל טראמפ מציג כהישג כלכלי וטכנולוגי הפכה לנקודת תורפה של המועמדים המזוהים עמה.
ה-AI לאומי, הדאטה סנטר מקומי
הבינה המלאכותית היא עניין לאומי, אבל דאטה סנטר הוא עניין מקומי. מה שבוושינגטון מוצג כהשקעה בתחרות מול סין עשוי להיראות מהבית הסמוך אחרת: שטח חקלאי שהופך למתחם תעשייתי, קווי מתח חדשים, רעש ושאלות על זמינות המים ועל חשבון החשמל. תנופת ה-AI הגדילה את ממדי הפרויקטים והפכה החלטות תכנון מקומיות למאבקים על משאבים ועל אופי הקהילות שבהן הם מוקמים.
החשש נוגע גם לשאלה מי יממן את תחנות הכוח ושדרוגי הרשת הדרושים לחיבור המתקנים, והאם העלויות יגולגלו לצרכנים האחרים. התומכים מצביעים על השקעות, משרות והכנסות ממסים שיוכלו לממן שירותים מקומיים. המתנגדים שואלים אם התועלות מצדיקות את התמריצים, ומה מקבלת הקהילה לאחר סיום הבנייה, כשמספר העובדים מצטמצם.
בסקר Reuters/Ipsos מיוני, 77% מהנשאלים חששו שה-AI ייקר את החשמל. 57% התנגדו לדאטה סנטר בקהילתם, ובהם כמחצית מהרפובליקנים וכשני שלישים מהדמוקרטים. באוהיו, סקר אוניברסיטת Bowling Green ו-YouGov מספטמבר מצא ש-75% מהמצביעים הצפויים התנגדו לבנייה בקהילתם, לעומת 63% שהתנגדו לבנייה במדינה בכלל. 78% תמכו בעצירה זמנית עד לבירור ההשפעות. ההתנגדות מחברת בין חששות סביבתיים להגנה על רכוש, קרקע וכספי ציבור, וחוצה את הגבולות המפלגתיים המוכרים.
מהבטחת השקעות לנקודת תורפה
באוהיו, קמפיין בראון לקח את המתקפה עד לעצרת טראמפ ביונגסטאון: הוא הכריז על שלט חוצות נייד שיסתובב באזור ויחבר בין האסטד לדאטה סנטרים ולהטבות המס. האסטד מצדו קידם חקיקה להגנת צרכני החשמל. הדמוקרטים בלמו אותה בטענה שאינה מחייבת מספיק; הרפובליקנים האשימו אותם בחסימת ההגנות. גם ההסכמה שהמתקנים צריכים לשלם את עלויותיהם הפכה להתנצחות על השאלה מי באמת יגן על הציבור.
בוויסקונסין, טיפאני מכנה את יריבו "דאטה סנטר דייוויד קראולי". קראולי משיב בהצבעותיו של טיפאני בקונגרס בעד הקלות לתעשייה. שניהם דיברו בעבר בחיוב על המתקנים וכעת מדגישים הגבלות ושליטה מקומית. כשהעמדות מתקרבות, המאבק מתמקד באמינות ההבטחות ובקשרים לתעשייה.
בקנזס, הדמוקרטית סינדי הולשר דורשת הקפאה, אף שהצביעה בעבר בעד הטבות לפרויקטים גדולים. יריבה הרפובליקני טיי מאסטרסון, שתמך בהטבות, מאשים אותה בזיגזוג. בתשדיר שלה מופיע שדה חמניות לצד אזהרה מפני האיום על הנוף והמשאבים. לפי ניתוח NPR ו-AdImpact מספטמבר, מתחילת השנה הוצאו יותר מ-45 מיליון דולר על תשדירים שהזכירו דאטה סנטרים, משני המחנות.
ההתנגדות מגיעה לקלפי
בסנברי שבאוהיו יצביעו התושבים ביום הבחירות על איסור בניית מתקנים בעלי ביקוש חשמלי של 25 מגה-ואט ומעלה. ההצעה עלולה לחסום פרויקט אמזון מתוכנן בהשקעה של כשני מיליארד דולר. לצד בחירת סנאטור ומושל, הם יכריעו ישירות בעתיד הפיתוח בעירם. כך המאבק המקומי והקמפיין המדינתי נפגשים באותה קלפי.
עם זאת, התנגדות אינה בהכרח הצבעה. בסקר מרקט בוויסקונסין מאוקטובר, 75% מהבוחרים הרשומים אמרו שעלויות המתקנים עולות על התועלות, אך רק 4% הגדירו אותם כנושא החשוב ביותר. השפעת הסוגיה עשויה להתבטא בחיזוק החשש מיוקר המחיה וחוסר האמון במוסדות, גם כשאינה בראש סדר העדיפויות.
טראמפ: תדרשו מהם לשלם
הלחץ יוצר מתח במפלגה הרפובליקנית. מושל טקסס גרג אבוט, שהציג בנובמבר 2025 את מדינתו כ"מוקד פיתוח הבינה המלאכותית" בהכרזה עם גוגל, הורה בספטמבר לעצור היתרים סביבתיים לדאטה סנטרים עד להשלמת בדיקות חשמל ומים. הוא גם מבקש לבטל תמריצים לתעשייה.
טראמפ ממשיך לתמוך בבנייה, אך מתאים את המסר. בעצרת באוהיו ב-3 באוקטובר אמר: "יש כל כך הרבה כסף שאוהיו יכולה להרוויח. אי אפשר פשוט לסגור אותם. הם יעברו לסין". בעצרת בג'ורג'יה כעבור שלושה שבועות הציע לתושבים לדרוש תשלום ישיר: "תגידו להם לשלם לכם 10 אלף, 15 אלף, 20 אלף דולר לכל מי שחי בקהילה".
בריאיון באותו יום תמך בסמכות הקהילות לאשר פרויקטים, והציג מסים או דיבידנד לתושבים כדרך להפוך התנגדות לתמיכה. הוא אינו מאמץ את קריאות ההקפאה, אך מעביר חלק מהדגש מהתחרות הטכנולוגית העולמית לתועלת הכלכלית המקומית: הקהילה צריכה לקבל חלק מהרווחים, והבנייה צריכה להימשך.
עדיין לא ברור כמה קולות הסוגיה תזיז, אך היא כבר משנה את ההתחייבויות הפוליטיות. מועמדים משתי המפלגות מבטיחים פיקוח, הגנה על משאבים ומשקל רב יותר לקהילות. לכן, בלי קשר לזהות המנצחים, הלחץ לפעול צפוי להימשך: רבים ייכנסו לתפקיד לאחר שהבטיחו להציב תנאים חדשים לתעשייה. היקף ההגבלות ואכיפתן ייקבעו אחרי הבחירות, אך הענף צפוי לפגוש סביבה ציבורית ורגולטורית תובענית יותר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו