האם העולם עומד להיפרד משנייה אחת בשעון? האם העולם עומד להיפרד מהשנייה המעוברת? נציגי מכוני מדידה לאומיים צפויים להתכנס היום (חמישי) בוורסאי שבצרפת, כדי להצביע על הצעה לבטל את מנגנון ההתאמה בין הזמן האטומי לבין סיבוב כדור הארץ. ההצבעה עשויה לסלול את הדרך לשינוי משמעותי באופן שבו נמדד הזמן ברחבי העולם. אם ההצעה תאושר ברוב קולות, השינוי צפוי להיכנס לתוקף במאי 2027.
לפי הלשכה הבינלאומית למידות ולמשקלות (BIPM), המהלך נועד להתמודד עם הסיכונים שיוצרות התאמות בלתי סדירות בשעון העולמי, בעיקר במערכות מחשוב ובתשתיות קריטיות התלויות במדידת זמן מדויקת ורציפה.
השנייה המעוברת הוכנסה לשימוש בשנת 1972, במטרה לשמור על התאמה בין הזמן האוניברסלי המתואם (UTC) המבוסס על שעונים אטומיים, לבין הזמן האסטרונומי (UT1) הנקבע על פי סיבוב כדור הארץ.
הסיבה להתאמות היא שכדור הארץ אינו מסתובב במהירות קבועה לחלוטין. כוח המשיכה של הירח, שינויים המתרחשים בתוך כדור הארץ ותנועת מים וקרח משפיעים על אורך היממה. כתוצאה מכך נוצר בהדרגה פער בין הזמן האטומי לבין הזמן המבוסס על סיבוב כדור הארץ.
כפי שמסביר ואהה פרומיאן, חוקר מדעי החלל, כדי למנוע מהפער לגדול מעבר ל-0.9 שניות, מוסיפים מדי פעם שנייה לשעון העולמי , או גורעים ממנו שנייה בעת הצורך. מאז 1972 נוספו 27 שניות מעוברות, כולן בסוף יוני או דצמבר. בפועל, משמעות הדבר היא שדקה אחת נמשכת 61 שניות במקום 60 . הפעם האחרונה שבה נוספה שנייה הייתה בסוף 2016.
אלא שההתאמות האלה הפכו עם השנים לכאב ראש עבור חברות טכנולוגיה ומפעילי תשתיות. בניגוד לשנה מעוברת, שמגיעה במחזור קבוע וצפוי, השניות המעוברות אינן מתווספות במועדים קבועים, וההכרזה עליהן נעשית רק כחצי שנה מראש.
בשנת 2012, למשל, הוספת שנייה גרמה לתקלות ברשתות חברתיות גדולות ובמערכות הזמנות של חברות תעופה. גם ההתאמה האחרונה, בסוף 2016, הובילה לשיבושים קצרים אצל לקוחות של ספקיות שירותי ענן.
הבעיה משמעותית במיוחד עבור מרכזי נתונים, רשתות תקשורת, מערכות חשמל, תחבורה ומסחר פיננסי מהיר, שבהם אפילו שינוי קטן ברצף הזמן עלול ליצור תקלות בתוכנות ובסנכרון בין מערכות.
בשנים האחרונות התעורר גם חשש מסוג חדש. מדידות הראו כי כדור הארץ מסתובב לעיתים מעט מהר יותר, תופעה שעשויה לחייב בעתיד גריעה של שנייה מהשעון העולמי, לראשונה בהיסטוריה. עבור מערכות מחשב שמעולם לא התמודדו בפועל עם מחיקת שנייה, מדובר באתגר טכנולוגי נוסף.
המעבר למדידת זמן המבוססת על אטומים החל עוד בשנת 1967, כאשר הוועידה הכללית למידות ולמשקלות הגדירה מחדש את השנייה על בסיס אטום צסיום 133. לפי ההגדרה, שנייה אחת שווה בדיוק ל-9,192,631,770 מחזורים של מעבר בין שני מצבי אנרגיה מסוימים באטום.
ההגדרה הזאת הפכה לבסיס של הזמן האטומי הבינלאומי, שעליו נשענות כיום מערכות ניווט, תקשורת ופיננסים ברחבי העולם.
תומכי ביטול השנייה המעוברת סבורים כי הגיע הזמן להעדיף רציפות ויציבות טכנולוגית על פני התאמה מדויקת לסיבוב כדור הארץ. המשמעות היא שהזמן האזרחי יוכל להמשיך להתקדם בקצב אחיד, גם אם בטווח הארוך ייווצר פער בינו לבין מיקומה המדויק של השמש בשמים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו