הבינה המלאכותית נכנסת לחדר הממוגרפיה: דמיינו מצב שבו עוד לפני שאישה יוצאת מחדר הממוגרפיה, מערכת בינה מלאכותית כבר מסמנת אזור חשוד בצילום ומסייעת לצוות הרפואי להחליט אם יש צורך בבדיקה נוספת. מה שנשמע עד לפני כמה שנים כמו מדע בדיוני, מתחיל להפוך לחלק מעולם הדימות הרפואי. אבל האם הטכנולוגיה באמת מסוגלת לזהות את מה שהעין האנושית עלולה לפספס?
במשך שנים התבסס אבחון סרטן השד על שילוב בין מכשירי דימות לבין הניסיון והמיומנות של הרופאים המפענחים. אלא שבשנים האחרונות מתרחשת בתחום מהפכה טכנולוגית, שמשנה לא רק את איכות הצילום, אלא גם את הדרך שבה אנחנו מנתחים אותו. מערכות AI, ממוגרפיה בתלת-ממד וטכנולוגיות MRI מתקדמות מציעות לרופאים כלים נוספים לזיהוי ממצאים חשודים, לעיתים בשלב שבו עדיין לא ניתן להרגיש דבר במישוש.
אחד החידושים המשמעותיים הוא הממוגרפיה בתלת-ממד, המכונה טומוסינתזיס. ד"ר ארנון מקורי, מנהל מערך הדימות באסותא, מסביר למערכת "היום" כי בניגוד לצילום הממוגרפיה המסורתי, הטכנולוגיה מאפשרת לבחון את רקמת השד בשכבות, ובכך לצמצם את ההסתרה הנוצרת כאשר רקמות שונות חופפות זו לזו. "המשמעות היא יכולת טובה יותר להבחין בממצאים מסוימים, במיוחד במקרים שבהם מבנה השד מקשה על הפענוח".
עם זאת, לדבריו של ד"ר מקורי, השינוי המעניין ביותר מתרחש דווקא מאחורי הקלעים של הצילום. "כניסתה של הבינה המלאכותית לתהליך האבחון".
ד"ר מקורי מספר כי "באסותא, המבצעת כיום כשליש מכלל בדיקות הממוגרפיה בישראל לפי נתוני הרשת, מקדמים בימים אלה הטמעה של מערכות AI במכוני דימות השד, במטרה להרחיב את השימוש בהן לכלל המכונים עד סוף השנה".
לדבריו, "המערכות מיועדות לסייע לרופאים בפענוח הצילומים, אך גם לתמוך בתהליך הבדיקה עצמו. כך, למשל, מערכת AI יכולה להצביע על אזור שדורש תשומת לב נוספת כבר בזמן ביצוע הממוגרפיה, ולסייע לצוות הרפואי להעריך אם נדרש צילום ממוקד נוסף או בירור באמצעות אולטרסאונד".
ד"ר מקורי מדגיש כי "ה-AI לא מחליף את הרופא, והוא בוודאי לא קובע אם אישה חולה בסרטן. הבינה המלאכותית משמשת כלי עזר נוסף, שנועד לשפר את יכולת האבחון ולתמוך בהחלטות המקצועיות. בסופו של דבר, האחריות לפענוח ולהמשך הבירור נשארת בידי הצוות הרפואי".
ד"ר מקורי מסביר כי החדשנות אינה מסתכמת בממוגרפיה. "במכון אסותא השלום מתקיים פיילוט לשילוב AI גם בבדיקות אולטרסאונד של ממצאים בשד. במקביל, בדיקות MRI מאפשרות בירור נוסף במצבים רפואיים מסוימים, ובהם נשים בסיכון מוגבר או מקרים שבהם נדרש מידע שלא התקבל בבדיקות אחרות".
גם בתחום הביופסיות נרשמת התקדמות. "כאשר מתגלה ממצא חשוד, ניתן לבצע דגימת רקמה באמצעות מחט בהנחיית אולטרסאונד, ממוגרפיה או MRI, בהתאם למיקום הממצא ולמאפייניו. לאחרונה הורחב באסותא השירות לביצוע ביופסיות שד בהנחיית MRI גם לחיפה ולבאר שבע, במטרה להנגיש את האפשרות לאבחון מדויק גם מחוץ למרכז הארץ".
אלא שלצד ההתקדמות הטכנולוגית, הנתונים מצביעים על אתגר משמעותי. לפי דוח משרד הבריאות על התוכנית הלאומית לגילוי סרטן השד, בשנים 2022-2023 רק 67.5% מהנשים בגילי 50-74 ביצעו לפחות בדיקת ממוגרפיה אחת במהלך שנתיים. המשמעות, לפי ד"ר מקורי, די ברורה: "גם הטכנולוגיה המתקדמת ביותר לא תוכל לסייע לאישה שלא הגיעה להיבדק".
לסיכום אומר ד"ר מקורי כי "העתיד של אבחון סרטן השד אינו תלוי במכונה אחת שתדע לעשות הכול, אלא בשילוב בין טכנולוגיות מתקדמות, ניסיון רפואי והנגשת הבדיקות לציבור. ככל שנצליח לדייק את תהליך האבחון ולזהות ממצאים חשודים מוקדם יותר, כך נוכל לשפר את האפשרויות העומדות בפני המטופלות".
בחודש המודעות לסרטן השד, חשוב לזכור שגם בעידן ה-AI האחריות לבריאות שלנו מתחילה בצעד פשוט - להיבדק בהתאם להמלצות הרפואיות. ואם מופיעים גוש, נפיחות, כאב או שינוי חריג בשד, אין להמתין לבדיקת הסקר הבאה, אלא לפנות לרופא לבירור.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו